כתב: סטיבן לאו
אייר: דניאל פוסטגייט
מאנגלית: דניאלה טהרלב בן-שחר
ספריית מעריב, 200 עמודים לא מנוקדים

כותרת המשנה של הספר - שמונה שאלות פילוסופיות גדולות - מבהירה היטב את מהותו ואת מבנהו.
הספר נפתח בהקדמה בת שני עמודים המפגישה את הקורא הצעיר עם מחשבות ותהיות שיתכן שכבר העסיקו אותו בעבר. 'יש שאלות שקצת מפחיד לחשוב עליהן,' אומר המחבר, 'אבל אם אתם דומים לי, אפילו קצת, אני בטוח שתיהנו מן האתגר, מההתרגשות ואפילו מהסחרחורת שמתעוררים לפעמים כשחושבים באופן פילוסופי.'
בספר שמונה פרקים שכל אחד מהם מציג שאלה נכבדה: למשל, האם אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים? ומהי הנפש? וגם: האם עלינו לאכול בשר?
המחבר מודע לכך שבני נוער רבים יבקשו להימלט על נפשם למקרא התיבה 'פילוסופיה', ולכן מוביל אותם אל מעבה היער ההגותי במשפטים קצרים, נוחים לקריאה ולהבנה וכתובים בלשון בהירה וקולחת. כל סוגייה מוצגת בעזרת סיטואציות סיפוריות פשוטות, מוכרות, לעיתים משעשעות, שנוח להבין אותן ולדון בהן.
את העמדות השונות מציגות דמויות (בנות-עשרה בקניון, חוצנים, הדודה מתילדה...) המנהלות ביניהן דיאלוגים קצרים וממוקדים והמחבר בונה מערך של טיעונים, של דיונים ושל מסקנות המעוררים למחשבה. בלי להעיק על הקורא מגניב המחבר אל השיח מגוון מושגים מתחום הדעת של הפילוסופיה (אידיאות; אלוהות; מוסר; חוק; שכר ועונש; רצון חופשי; ספקנות וכיו'ב). בספר נזכרים פילוסופים ואנשי רוח מתקופות שונות (אפלטון; הרקליטוס; ויטגנשטיין ואחרים) ונמסרים פרטים ברמת טריוויה.
הפורמט מרווח ונוח, משובץ איורים שופעי הומור התומכים בטקסט.
את הספר חותם מיני-מילון למונחי פילוסופיה.
ההגות, יש לומר בעדינות, איננה סובלת מפופולריות יתרה, והנושא מעורר לעיתים רתיעה גם אצל קוראים מתמידים. ספר חדש זה על תבניתו הנוחה ועל המבנה המודולרי שלו יעניין צעירים סקרנים (גילאי אחת עשרה ומעלה) ועשוי להיות כלי שימושי למורים ולמדריכים במסגרות שונות שירצו להעלות לדיון את הסוגיות שאנו מתלבטים בהן פעמים כה רבות בחיינו.

נירה לוין