ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
לאחר סופת הקרח
לאחר סופת הקרח
כתבה: פיליס ריינולדס ניילור
מאנגלית: נילי לוי
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2007
203 עמודים לא מנוקדים
כשקריסה הייתה בת עשר, אבא שלה נעלם מחייה.
עזב אותה, עזב את אמא שלה, עזב את הבית.
עכשיו קריסה בת שלוש עשרה, אבל עדיין איננה יודעת יותר מאשר ידעה אז: איפה הוא? למה עזב? האם יחזור?
בזיכרונה של קריסה נותרו רק תמונות וקולות, הערות שאבא העיר, נסיעותיו התכופות ושובו מדי פעם. היא כל כך מתגעגעת, אבל אמא אינה מספרת לה דבר על מה שהיה. אט אט הפכו החיים עם אמא לרצף של שתיקות מאשימות, וקריסה מתכנסת בתוך כעסה ובדידותה.
בסופה של שנת הלימודים קריסה נשלחת למרות רצונה לגור אצל סבתא, אמו של אבא. היא עוזבת את ההמולה של ניו יורק, ונאלצת להסתגל לחיים באזור מרוחק, כפרי, שקט. איך ייראו החיים עם סבתא? יהיו שם חברים בני גילה? והכי חשוב – האם סבתא תדע לספר לה על אבא שלה?
סיפורה של קריסה הוא סיפור התבגרות של ילדה שלומדת להתבונן סביבה ולראות אנשים אחרים שחייהם קשורים בחייה, לומדת לעמוד על דעתה ומגלה את כוחותיה. 'ההרפתקה הגדולה של קריסה,' היא אומרת לעצמה, ספק בחשש ספק בלגלוג, ברדתה מקרון הרכבת שהביא אותה לסבתא. ואיזו ההרפתקה!
מומלץ לבני אחת עשרה ומעלה.
פיליס ריינולדס ניילור נולדה בארצות הברית בשנת 1933, כתבה למעלה מ- 120 ספרים, ביניהם עונת הצייד של שיילו, וסדרת ספרי אליס. זכתה בפרסים ונבחרה כסופרת מצטיינת לצעירים ע'י איגוד הקוראים הבין-לאומי.
כשנשאלה פיליס ריינולדס ניילור מי דרבן אותה לכתוב והיה מקור ההשראה שלה בתחילת דרכה, השיבה כי היו אלה הוריה שקראו באוזניה סיפורים עד שהייתה בשנות העשרה שלה, ומורים מבית הספר שנהנו מסיפורים קצרים שכתבה.
על עונת הצייד של שיילו קראו בארכיון הביקורות של דףדף.
נירה לוין
כתבה: פיליס ריינולדס ניילור
מאנגלית: נילי לוי
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2007
203 עמודים לא מנוקדים
כשקריסה הייתה בת עשר, אבא שלה נעלם מחייה.
עזב אותה, עזב את אמא שלה, עזב את הבית.
עכשיו קריסה בת שלוש עשרה, אבל עדיין איננה יודעת יותר מאשר ידעה אז: איפה הוא? למה עזב? האם יחזור?
בזיכרונה של קריסה נותרו רק תמונות וקולות, הערות שאבא העיר, נסיעותיו התכופות ושובו מדי פעם. היא כל כך מתגעגעת, אבל אמא אינה מספרת לה דבר על מה שהיה. אט אט הפכו החיים עם אמא לרצף של שתיקות מאשימות, וקריסה מתכנסת בתוך כעסה ובדידותה.
בסופה של שנת הלימודים קריסה נשלחת למרות רצונה לגור אצל סבתא, אמו של אבא. היא עוזבת את ההמולה של ניו יורק, ונאלצת להסתגל לחיים באזור מרוחק, כפרי, שקט. איך ייראו החיים עם סבתא? יהיו שם חברים בני גילה? והכי חשוב – האם סבתא תדע לספר לה על אבא שלה?
סיפורה של קריסה הוא סיפור התבגרות של ילדה שלומדת להתבונן סביבה ולראות אנשים אחרים שחייהם קשורים בחייה, לומדת לעמוד על דעתה ומגלה את כוחותיה. 'ההרפתקה הגדולה של קריסה,' היא אומרת לעצמה, ספק בחשש ספק בלגלוג, ברדתה מקרון הרכבת שהביא אותה לסבתא. ואיזו ההרפתקה!
מומלץ לבני אחת עשרה ומעלה.
פיליס ריינולדס ניילור נולדה בארצות הברית בשנת 1933, כתבה למעלה מ- 120 ספרים, ביניהם עונת הצייד של שיילו, וסדרת ספרי אליס. זכתה בפרסים ונבחרה כסופרת מצטיינת לצעירים ע'י איגוד הקוראים הבין-לאומי.
כשנשאלה פיליס ריינולדס ניילור מי דרבן אותה לכתוב והיה מקור ההשראה שלה בתחילת דרכה, השיבה כי היו אלה הוריה שקראו באוזניה סיפורים עד שהייתה בשנות העשרה שלה, ומורים מבית הספר שנהנו מסיפורים קצרים שכתבה.
על עונת הצייד של שיילו קראו בארכיון הביקורות של דףדף.
נירה לוין