ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
אחלה אח
כתב: יונתן יבין
איורים: גלעד סופר
עם עובד, 24 עמודים מנוקדים
אח קטן מצטרף למשפחה; הבת הבכורה מאוכזבת מהתינוק - ממראהו וממיעוט כישרונותיו - ומציעה להחליף אותו בתינוק אחר, מוצלח יותר. אבא, היודע את נפש בכורתו, מסכים להצעה והמשפחה בהרכב מלא נוסעת לבית החולים כדי לסרוק את חדר התינוקות ולמצוא אח אחר...
המספרת היא האחות בעל-כורחה, המתארת במונולוג גלוי לב ומשעשע את רגשותיה כלפי התינוק החדש, את ההשלמה עם קיומו ואת ניצניו הראשונים של הקשר המורכב בין אחות גדולה לאחיה הקטן.
סיפור שובה לב ורווי הומור שיקסום לבני ארבע ויותר. אמירותיה בהיסח הדעת של המספרת בת השלוש-ארבע (וגם קריצותיו במודע של המחבר) יעלו חיוך גם על פניהם של הגדולים, שנוכחותם מורגשת היטב בין השורות.
איוריו רבי ההבעה והמרגשים של גלעד סופר הם חלק בלתי נפרד מהסיפור, והמידע שהם מוסרים , גלוי או מרומז, משלים את המונולוג של הקטנטונת: הביטו בשכן הסובל שבאוזניו פקקים, בקקטוס המתייסר, בציצת השיער הכתומה שצימח התינוק כשחייך לאחותו וברגע הבריאה (מיכלאנג'לו, אתה שם?) שיוצרות אצבעותיהם של האח והאחות. הכתום הדומיננטי בסיפור זכור לטוב מספרם הקודם של השניים - 'החתול דלעת משנה את הדעת'.
זוהי תוספת נהדרת למדף ספרי ה'תינוק חדש' (אח איזה אח, שד קטן, נסיכה קטנה, לאורן נולד אח והוא לא שמח, אח חדש לגמרי, כזה קטן, אוף איזה אח מרגיז, אחות חדשה בבית ורבים אחרים)
מעלותיו של הספר כמעט משכיחות את המועקה שגורמת ה'אחלה' שבשמו, מילה המזדחלת לאחרונה לכל משפט עברי.
יונתן יבין (נולד ב- 1972) נולד בניו-יורק, גדל והתחנך בירושלים, כותב לטלוויזיה ולרדיו ומתרגם. מאז שנת 2001 הוא כותב במוסף השבועי של 'הארץ'.
נירה לוין