ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
מי שתה לי?
מי שתה לי?
מאת: שֹהם סמיט, רותו מודן
הוצאת ספריית פועלים
24 עמודים מנוקדים, לא ממוספרים
סיפור קטנטן, משעשע וכובש לב שגיבוריו הם ילד קטן, אבא גדול, ודמיונו מלא ההומור של אבא. הסיפור מתחיל בסיטואציה שגרתית:
אבא, עוד מיץ!
נגמר המיץ.
מי שתה לי?
כאן מתחילה הרפתקה פנטסטית: אבא מניח לדמיונו להשתלט עליו, ותשובתו לשאלה 'מי שתה לי?' היא התחנה הראשונה בהרפתקה שהוא יוצא אליה עם בנו, המתפתחת ומתמשכת בהתאמה לשאלות שמפנה הילד אל אביו.
הסיפור מוגש כצורת כלאיים של עלילון (קומיקס) וסיפור: מבעי הדמויות הוצאו ממסגרות האיורים ונקבעו מתחתיהם. הטקסט הוא מינימליסטי: הדו-שיח שבין הילד לאביו נמסר כמות שהוא, בלא תוספות מילוליות או גראפיות. סימני הפיסוק הבסיסיים ביותר שומרים על תחושת השפיות המהוגנת של השיחה, שבעצם הולכת ומתפרעת. אל הצליל הסולני הנקי של הטקסט מתלווה תזמורת הרמונית צוהלת וסוחפת - האיורים הנהדרים של רותו מודן, המכניסים את דמיונו השובב-עד-פרוע של אבא למסגרות של צורה וצבע ומאפשרים לילד ללכת בגן ההרפתקאות בעקבות אביו.
וכך, אם להשתמש באחד מן הגיבורים, מתנהל לו הסיפור על גבו של גמל דו-דבשתי: האיורים הצבעוניים מוסרים את הסיפור הדמיוני שאבא יוצר, ונוכחותם בשחור-לבן של האב ושל הילד מזכירה לקורא הצעיר באיזה צד של הסיפור הוא נמצא. וברקע, תחילה סמויות אך מתבהרות והולכות, מצויות עמדותיו של הילד כלפי כל המתרחש.
יופי של סיפור ויופי של ספר, לכל בן ארבע ומעלה!
נירה לוין
מאת: שֹהם סמיט, רותו מודן
הוצאת ספריית פועלים
24 עמודים מנוקדים, לא ממוספרים
סיפור קטנטן, משעשע וכובש לב שגיבוריו הם ילד קטן, אבא גדול, ודמיונו מלא ההומור של אבא. הסיפור מתחיל בסיטואציה שגרתית:
אבא, עוד מיץ!
נגמר המיץ.
מי שתה לי?
כאן מתחילה הרפתקה פנטסטית: אבא מניח לדמיונו להשתלט עליו, ותשובתו לשאלה 'מי שתה לי?' היא התחנה הראשונה בהרפתקה שהוא יוצא אליה עם בנו, המתפתחת ומתמשכת בהתאמה לשאלות שמפנה הילד אל אביו.
הסיפור מוגש כצורת כלאיים של עלילון (קומיקס) וסיפור: מבעי הדמויות הוצאו ממסגרות האיורים ונקבעו מתחתיהם. הטקסט הוא מינימליסטי: הדו-שיח שבין הילד לאביו נמסר כמות שהוא, בלא תוספות מילוליות או גראפיות. סימני הפיסוק הבסיסיים ביותר שומרים על תחושת השפיות המהוגנת של השיחה, שבעצם הולכת ומתפרעת. אל הצליל הסולני הנקי של הטקסט מתלווה תזמורת הרמונית צוהלת וסוחפת - האיורים הנהדרים של רותו מודן, המכניסים את דמיונו השובב-עד-פרוע של אבא למסגרות של צורה וצבע ומאפשרים לילד ללכת בגן ההרפתקאות בעקבות אביו.
וכך, אם להשתמש באחד מן הגיבורים, מתנהל לו הסיפור על גבו של גמל דו-דבשתי: האיורים הצבעוניים מוסרים את הסיפור הדמיוני שאבא יוצר, ונוכחותם בשחור-לבן של האב ושל הילד מזכירה לקורא הצעיר באיזה צד של הסיפור הוא נמצא. וברקע, תחילה סמויות אך מתבהרות והולכות, מצויות עמדותיו של הילד כלפי כל המתרחש.
יופי של סיפור ויופי של ספר, לכל בן ארבע ומעלה!
נירה לוין