ג'ין ווֶבְּסטֶר
מכס נורדאו
צ'רלס דיקֶנס
אריך קסטנר
רוברט לואיס סטיבנסון
מאיר שלו
דויד גרוסמן
אריך קסטנר
עוזי בן כנען
אברהם שלונסקי
תמי שם טוב
הנס כריסטיאן אַנדֶרסן
שלום עליכם
מוריס סנדק
נחום גוטמן
לואיס סַצֶ'ר
פליקס זאלטן
מארק טוויין
אנתוני בראון
חיה שנהב
גדי טַאוּב
לוסי מוד מונטגומרי
קלייב סטייפלטון לואיס
חנה ליבנה
דבורה עומר
גוטפריד אוגוסט בִּירגֶר
פיליפ פולמן
אוסקר וויילד
יוהַנה סְפּירִי
יהונתן גפן
אדמונדו דה אמיצ'יס
יאנוש קורצ'ק
מייקל מוֹרְפּוּרגוֹ
מרים ילן שטקליס
יעל רוזמן
אנטואן דה סנט אקזיפרי
פֶרֶנץ מולנר
חנה ליבנה
עודד בּוּרְלָא
של סילברסטיין
פרנק בָּאוּם
יוּ לוֹפְטינג
קֶנת גְרַאהַם
לואיס קרול
קרלו קולודי
אנדרֶה מוֹרוּאָה
חיים נחמן בְּיַאליק
נתן אַלְתֶרְמַן
אלוין ברוקס ווייט
פאלק הלפרין
רונית חכם
שמעון צבר
ג'וליה דונלדסון
אדגר רייס בורואוז
אריק נייט
קורניי צ'וקובסקי
לאה גולדברג
מיכאל אֶנְדֶה
אסטריד לינדגרן
ז'ול ורן
סֶלמָה לַגֶרלֶף
ג'ונתן סוויפט
ע. הלל
וילהֶלם בּוּש
פמלה טראוורס
ארנולד לובל
טובֶה יֶנסון
גלילה רון פדר עמית
רנֶה גוסיני
שלומית כהן אסיף
אורי אורלֵב
עמוס עוז
מונרו ליף
רודיארד קיפלינג
שפרה ש.
מיגל דה סרוונטס
אפרים סידון
אלן אלכסנדר מילן
אלינור פורטר
ג'יימְס מֵתיוּ בֶּרי
בוורלי קלירי
קדיה מולודובסקי
רואַלְד דַאל
יאנוש קורצ'ק
מדליין ל'אנג'ל
דניאל דיפו
קריסטינה נֶסְטלינגֶר
נירה הראל
פַּטרישיה מֶקלַכלָן
ויליאם סטייג
האגדה על מרפי בטטה
כתב: אואֶן קולפר
איורים: טוני רוס
מאנגלית: אמנון ריבָּק
כנרת בית הוצאה לאור 2008
94 עמוד, מנוקד
לא הורֶה אחד מודה בינו לבין עצמו, שילדיו יקראו ספרים רק אם יכלאו אותם בספרייה.
ובכן, הורֶה יקר, הנה זוג שהגשים את הפנטזיה שלך: אבא ואמא של וִיל ומַרְטִי, שלא יכלו לשאת את המשחקים הפרועים של ילדיהם (ושל חבריהם) בחופשת הקיץ ואת המהומה הבלתי פוסקת בבית, הגיעו לשתי תוֹבָנוֹת נִלְבָּבוֹת:
1. הספרייה היא מקום חינוכי.
2. אי אפשר להיקלע לצרות כשקוראים ספר.
את המסקנה הצפויה אפשר לשער, נכון? ואכן, ויל ומרטי הוּבְלוּ אחר כבוד לספרייה ונאלצו לשהות בה שלוש פעמים בשבוע, שעתיים בכל פעם, במשך כל חופשת הקיץ.
רק מי שיקרא יגלה אם המעשה האנטי-חינוכי השיג תוצאות 'חינוכיות'...
אפשר להתווכח על ערכו של הספר כמעודד קריאה; המחמירים יתמהו אם בכלל ראוי להציע אותו לילדים.
קוראים צעירים כנראה יאהבו את הטון השובבי, את הגיבורים הנקלעים להרפתקה קטנה מפחידה-משעשעת, ואולי, אולי גם ישלחו מבט ידידותי בספרייה השכונתית...
לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין
איורים: טוני רוס
מאנגלית: אמנון ריבָּק
כנרת בית הוצאה לאור 2008
94 עמוד, מנוקד
לא הורֶה אחד מודה בינו לבין עצמו, שילדיו יקראו ספרים רק אם יכלאו אותם בספרייה.
ובכן, הורֶה יקר, הנה זוג שהגשים את הפנטזיה שלך: אבא ואמא של וִיל ומַרְטִי, שלא יכלו לשאת את המשחקים הפרועים של ילדיהם (ושל חבריהם) בחופשת הקיץ ואת המהומה הבלתי פוסקת בבית, הגיעו לשתי תוֹבָנוֹת נִלְבָּבוֹת:
1. הספרייה היא מקום חינוכי.
2. אי אפשר להיקלע לצרות כשקוראים ספר.
את המסקנה הצפויה אפשר לשער, נכון? ואכן, ויל ומרטי הוּבְלוּ אחר כבוד לספרייה ונאלצו לשהות בה שלוש פעמים בשבוע, שעתיים בכל פעם, במשך כל חופשת הקיץ.
רק מי שיקרא יגלה אם המעשה האנטי-חינוכי השיג תוצאות 'חינוכיות'...
אפשר להתווכח על ערכו של הספר כמעודד קריאה; המחמירים יתמהו אם בכלל ראוי להציע אותו לילדים.
קוראים צעירים כנראה יאהבו את הטון השובבי, את הגיבורים הנקלעים להרפתקה קטנה מפחידה-משעשעת, ואולי, אולי גם ישלחו מבט ידידותי בספרייה השכונתית...
לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין