סבא בישל מרק
כתבה: נירה הראל
איירה: עפרה עמית
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2007
24 עמודים, מאויר ומנוקד
'סבא היה לבדו בבית.
הוא הקשיב לרדיו וקרא עיתונים,
כתב מכתבים, הסתכל בעננים
והיה לו עצוב.
החליט סבא לבשל מרק.
אם יהיה לי חם בבטן
אולי יהיה לי שמח בלב,
הוא חשב.'
סבא מבקש לחמם את בטנו ואת לבו ומבשל מרק אפונה, אבל לפני שהוא מספיק למלא את הצלחת- מתמלא הבית באורחים המצטרפים לארוחה; תחילה שלושת נכדיו ואחריהם תושבי השכונה שניחוח המרק משך אותם אל המטבח הקטן. כולם מצטופפים סביב השולחן ומיטיבים את לבם במרק אפונה חם.
אחרי המילים הראשונות המציגות את סבא, נמשכות העיניים אל האיור הראשון - איור עָגוֹל וקטן, הסגור במרכזו של הדף הלבן; מעט מאוד סבא, הרבה מאוד ריקנות.
ה'לבד' של סבא בולט גם על רקע צמד חתוליו, שלתוך צלחתם הוא מרוקן שקית של מזון לחיות מחמד. באיור הבא - גדול יותר ותופס מקום רב יותר על פני הדף הלבן בהתאמה לאופטימיות המתבשלת - סבא מרוקן לתוך קדרתו שלו שקית של אפונה.
מכאן והלאה, ככל שמתרבים האורחים המגיעים למטבחו של סבא, משתלטים האיורים הצבעוניים על הדפים ודוחקים מהם את לובן הבדידות והעצב. רוח החִיוּת והעליצות המשתלטת על השולחן ועל היושבים סביבו באה היטב לידי ביטוי בצבעוניות הנהדרת של המאיירת עפרה עמית.
הסיפור הקטן מצליח לספר בפשטות, ברוח טובה, בלשון טבעית השווה לכל נפש ובלא אָפוּן אחד של יומרנות מצטעצעת, על מה שבכוחנו לתת ולעשות, על האהבה והשכנות הטובה, על האנושיות והאופטימיות, ובו בזמן מישיר מבט במילים מכמירות הלב 'זִקנה' ו'בדידות'. וכל קורא, לפי גילו וגודל פנכתו, יטעם ויקרא בשם למה שהספר מעורר ומציף.
סבא בישל מרק מעלה בדעת קוראים צעירים ומבוגרים את אותה סבתא שזה שנים רבות מבשלת דייסה לכולנו. אולם בניגוד לשיר המשחק הידוע סבתא בישלה דייסה, שאצלה תמיד 'למישהו לא נשאר', גיבור הסיפור הזה מצליח להאכיל את כולם:
'והמרק, הפלא ופלא,
הספיק לכל הרעבים האלה'
מומלץ לבני שלוש עד חמש
על נירה הראל ועל ספריה