ג'ונתן סְוִיפְט
סיפר מחדש: מרטין ג'נקינס
אייר: כְּרִיס רִידֶל
תרגום: מיכל אלפון
הוצאת עם עובד 2007

גוליבר, כך ידעו דורות של ילדים ישראלים, היה רופא יורד ים שאנייתו נטרפה והוא עצמו הוטל אל חופיה של ליליפוט מדינת הגמדים. רובם האמינו שההרפתקה הסתיימה כשגוליבר בנה לעצמו סירה ושב בשלום לארצו. קוראי תרגומים מסוימים הכירו גם את המסע לבְּרוֹבְּדִינְגְנַג, ארץ הענקים.
מרטין ג'נקינס שסיפר מחדש את הסיפור עושה צדק עם גוליבר ועם יוצרו, ג'ונתן סוויפט: הספר החדש כולל את ארבעת מסעותיו של למואל גוליבר: לליליפוט ארץ הגמדים, אל בְּרוֹבְּדִינְגְנַג ארץ הענקים, אל לַפּוּטָה האי המעופף שתושביו המדענים תלושים מן המציאות, ואל ארץ ההוּיהְנְהְנְמִים ששליטיה הם סוסים שוחרי תבונה הנשמעים רק לקול ההיגיון.
ג'ונתן סוויפט פרסם את מסעי גוליבר בשנת 1726, והתכוון שחיבורו יהיה סאטירה חסרת רחמים על המין האנושי, שליטיו ומשוגותיו; אך הספר נתקבל במצהלות צחוק שהקהו את עוקץ הסאטירה והגבירו את תסכולו של סוויפט. תוך שנים מעטות ניכסו הקוראים הצעירים את עלילות גוליבר לעצמם, והסאטירה התפוגגה כלא הייתה.
ספרם של מרטין ג'נקינס והמאייר כְּרִיס רִידֶל אמנם מיועד לילדים, אך בכל זאת מחזיר לסיפור של סוויפט מעט מכבודו האבוד: התיאור המילולי והאיור שבפתיח מציגים את גוליבר כטיפוס תמהוני אם לא שפוי למחצה שאמינותו מוטלת בספק, ואת האיורים לאורך הספר מאפיין קו קריקטוריסטי נלעג. כל אלה מכוונים את הקורא הצעיר להתייחס בחיוך סלחני לסיפוריו של הרופא רב העלילות ולהקשיב גם להומור הלגלגני ולחיצי הביקורת העוקצניים המכוונים כלפי בני האדם.

קוראים מתמידים וסבלניים, שהיומן הדחוס העמוס תיאורים מפורטים לא ירתיע אותם, יגלו בסופו שהתייר המפורסם – איך לומר זאת בעדינות - פשוט ירד מהפסים.
דיבורו, כך לדבריו, נשמע כצניפת סוס, מראה אשתו וילדיו מעורר בו פלצות, ומשאלתו היחידה היא להמשיך לחיות בשקט ו'לחנך את בני משפחתי על פי לקחי ההתנהגות המצוינים שלמדתי אצל ההוּיהְנְהְנְמִים הנפלאים.' ההוּיהְנְהְנְמִים, להזכירכם, היו סוסים.

הספר יפה להפליא, מהודר ומושך עין.
ותמיהה אחת: ללא ספק זימן הספר עמל רב למתרגמת מיכל אלפון, אך חרף איכות עבודתה בחרו מעצבי הספר להצניע את שמה בעמוד האחרון. רק עקשנים יגלו אותו. חבל!

מתאים לבני שמונה ומעלה

נירה לוין