כל הכבוד לאמנדה ולתנין שלה

סיפר ואייר: מוֹ וִילֶמְס
מאנגלית: רונית רוקאס
ידיעות אחרונות ספרי חמד, טל-מאי 2013
69 עמוד, מנוקד

'אמנדה בחרה בספרייה ספרים
לשבוע הקרוב.
התנין שלה לא בחר ספרים.
הוא חיכה שאמנדה תחזור.
אני לא אוהב שאמנדה לא פה, חשב תנין.
אני לא אוהב לחכות'. 

אמנדה והתנין שלה הם חברים; תנין בטוח בזה; הרי כתוב על הכריכה 'אמנדה והתנין שלה'! אבל אמנדה הולכת וגדלה, ויש לה גם אהבות אחרות, למשל ספרים. בכל שבוע היא הולכת לספרייה להביא ספרים, ותנין נאלץ לחכות לה בבית. כשאמנדה חוזרת מהספרייה, היא אוהבת לקרוא בספרים שלה. כשתנין מנסה ללכוד את תשומת לבה, הוא מגלה שהדרכים שהיו יעילות פעם ('בּוּוּוּ!') גוררות הסתייגות בנימה קלה של תוכחה. 'אם אתה רוצה להפתיע אותי, כדאי שתחבוש את קסדת המחשבות ותפעיל את הראש!' אמרה לו אמנדה.
זהו סיפור קטן-גדול על חברוּת, אבל גם על הִשְׁתַנוּת. החברוּת בין אמנדה לתנין-צעצוע שלה הייתה בטוחה ויציבה, ועתה היא משנה את פניה. אמנדה זקוקה לחברתו פחות מאשר בעבר, אבל היא אוהבת אותו בדיוק כמו פעם; כשהיא מספרת לו מה כתוב על התווית הצמודה לזנבו, תנין מופתע:
' 'שקל וחצי?!' התנשף תנין. 'זה כל מה שאני שווה?'
אמנדה לא השיבה.
'תגידי את האמת!' אמר תנין.
(כשחברים מבקשים את האמת, אומרים להם את האמת.)
'היית במבצע,' אמרה אמנדה.
'הייתי במבצע?!' קרא תנין. 'למה הייתי במבצע?'
(אמנדה אמרה לתנין שלה את האמת.)
'אף אחד לא רצה לקנות אותך,' היא אמרה.
'אני פוחד לשאול, אבל אני חייב לדעת,' אמר תנין.
'למה אף אחד לא רצה לקנות אותי?'
אמנדה אמרה לתנין שלה: 'אף אחד לא רצה לקנות אותך,
כי כולם ידעו שנועדת להיות החבר הכי טוב שלי.'
תנין הרגיש עכשיו הרבה יותר טוב'.' 

סימן הקריאה שבכותרת מבשר התרגשות גם בספר פנימה: כל אחד מששת ה'פרקים' הקצרים מבשר הפתעה:
1. הפתעה מפתיעה. 2. הפתעה לא מפתיעה. 3. דגדוג מפתיע. 4. שׁוֹוִי מפתיע. 5. פתרון מפתיע. 6. תגלית מפתיעה. הפתעה היא המוטיב המרכזי בסיפור, והיא מייצגת את השינוי. אף שאמנדה ממשיכה לאהוב את התנין שלה, החברות שלהם משתנה, וחייו של תנין משתנים. תנין לומד ששינוי עשוי להוביל לאפשרויות חדשות ואפילו להרגלים חדשים.
'הדלת נפתחה בתנופה.
'תראה מה סבא קנה לי
בגן החיות!'
זו הייתה דובת פנדה.
[...]
באותו ערב גילה תנין תגלית מרעישה.
יש לו חברה חדשה.' 

מו וילמס נולד ב- 1968; אנימטור, מאייר וסופר אמריקני זוכה מדלית קלדקוט (2004). גדל בניו אורלינס, כילד בילה חלק ניכר מזמנו בסיפור סיפורים ובציור, בקריאת חוברות קומיקס ובניסיונות לצייר בעצמו גיבורי קומיקס כמו סנופי וצ'רלי בראון. בתום לימודיו התיכוניים למד קולנוע ואנימציה, ואחר כך כתב ואייר סרטי אנימציה לילדים ועבד גם עבור תככנית הילדים הוותיקה Sesame Street. הישגיו בתכנית זיכו אותו שש פעמים בפרס האמי. חי במסצ'וסטס עם אשתו ובתו. 

לריאיון עם מו וילמס:
http://www.readingrockets.org/books/interviews/willems

כל הכבוד לאמנדה ולתנין שלה! מתאים למאזינים מגיל שלוש ולקוראים עד גיל שבע.
נירה לוין