מיכאל דק

פתיח ביוגראפי קצר

מיכאל נולד ב1947 בירושלים. גדל בישראל, בהונגריה ובאוסטריה ובבגרותו גדל (עוד קצת) בארצות הברית. אמא שלו לא ידעה את שפת האם שלו (כי הייתה עולה חדשה) אז הוא למד שפות. בבגרותו היה עיתונאי ומגיש בטלוויזיה וברדיו ואפילו עבד בחברת מחשבים שנסגרה בינתיים (כנראה שמחשבים לא היו התחום החזק שלו). מיכאל הגיש פינת חדשות לילדים בתכנית (המיתולוגית?) 'זהו זה' וגם בימי מלחמת המפרץ (פינה שנקראה 'ממ'ט לחדשות'- שאותה אולי ההורים שלכם זוכרים). דק עסק בביקורת תקשורת (ובגלל זה החברים שלו לעבודה כעסו עליו) ובעשור האחרון הוא מתרגם ספרים, לילדים ולמבוגרים. בעיקר מגרמנית ומאנגלית אבל גם מהונגרית ומצרפתית (ספרים שיש בהם הרבה יותר תמונות מאשר מלים, אז זו לא חוכמה גדולה).
החלום שלו הוא לתרגם ספר מסינית (כי עד שיצליח ללמוד סינית, הוא כבר יהיה בן מאה ארבעים ותשע).


על תרגום:

איך מתרגמים את המילה 'לתרגם' משפה לשפה? בעברית 'תרגום' זה מה שעשה ה'תורגמא': האיש שקרא בקול רם, בשפה הארמית, את מה שהרב היה קורא מן התורה בשפה העברית, כדי שהמתפללים יבינו. הוא תרגם את התורה מעברית לארמית שהיתה השפה שהיהודים דיברו בין הנהרות (פרת וחידקל) ואפילו קראו להם 'יהודי התרגום'.

אבל כשרוצים להגיד 'תרגום' באנגלית לא מספרים את כל הסיפור הזה. באנגלית TRANSLATE זה להעביר משפה אחת לשפה שניה, בשפות רבות למילה 'תרגום' יש קשר למונח: להעביר ממקום למקום. ובאיטלקית (וגם ברומנית ושפות אחרות) 'תרגום' דומה קצת ל'בגידה', כי המתרגמים מוסרים למי שלא מבין את השפה את מה שאומרים בשפה האחרת. TRADUTOR שזה מתרגם באיטלקית מזכיר קצת את המילה שמשתמשים בה ל'סוחר': מי שממיר מוצרים בכסף או במוצרים אחרים וגם את המלה TRADITOR שזה בוגד. עליו אומרים שהוא מחליף נאמנות ומוסר לאויב את מה שהאויב לא אמור לדעת.

מי מכם לא אמר פעם בעברית 'שלום'? זו ברכה מוכרת, אבל פירושה גם היעדר מלחמה. יש שפות שבהן מברכים אחרת: בגרמנית אומרים 'יברכך האל' אבל מתכוונים ליום טוב, בהונגרית אומרים 'סרבוס' שזה בא מלטינית ופירושו הוא: אני עבד שלך, ובצרפתית אומרים חברים 'סלו' שזו ברכה במובן כמו 'אני מצדיע לך' ובערבית, אתם בוודאי יודעים: סלאאם עליכום. 'שלום עליכם'.

נניח שהייתי צריך לתרגם את שם האתר 'דףדף' לאנגלית. מה הייתי עושה? במה הייתי מתחיל?
Pagepage? אתם צוחקים עלי. ובצדק.
האם דףדף זה זה שני דפים? זה פשוט מדי. מי שהחליט לקרוא לאתר 'דףדף' כתב אותו כאילו המטרה היא לדפדף. וזה מה שעושים הקוראים בספרים: מדפדפים. ובמחשב 'משוטטים'? לא. איך קוראים למה שעושים בספר אלקטרוני כשעוברים מעמוד לעמוד? יש מילה דומה במחשבים לדיפדוף: צ'יטוט שזה משוטטים ומפטפטים זה עם זה. אז השם 'דףדף' משלב קצת מסורת קריאה עם תוספת מחשבית. זה שם שמתאים את עצמו לדור הקוראים הבא: מדובר בכם, אתם ש'מדפדפים' עכשיו באתר 'דףדף'.

שאלות ותשובות:

מתי התחלת לתרגם?
כשנולדתי. אולי אפילו קודם. כשהייתי בבטן אמי נסיתי לבעוט ולהגיד משהו. יצאתי ואז מיד התחלתי לתרגם: תרגמתי את התחושות שלי ליללה. את היללה ליבבה ואת היבבה לצריחה ואת הצריחה לבכי. ובעצם כל מה שרציתי להגיד היה שאני רעב. ועייף. אבל עוד לא היו לי מלים.
כולנו מתרגמים. כל הזמן. את מה שהעיניים שלנו רואות המוח 'מבין' ואת מה שאנחנו מבינים ורוצים לבטא המוח 'מתרגם' לנו למלים, בשפה שלנו. כשאנחנו רוצים שמישהו יבין בשפה אחרת, צריך לתרגם.
בילדותי נסעה המשפחה שלי אל מחוץ לארץ ולכן גדלתי בכמה ארצות ובכמה שפות. בכל פעם שהגעתי לארץ חדשה ולשפה חדשה נסיתי שיבינו אותי ורציתי להבין מה אומרים. ככל שמבינים יותר מתרגמים פחות. התחלתי לחלום באנגלית לפעמים אפילו בגרמנית ובהונגרית (לעתים רחוקות).
כשהתבגרתי המשכתי תמיד לתרגם אם כי לתרגם ספרים התחלתי רק בגיל חמישים.

איך התחלת לתרגם ספרים?
כשציינו את יום השנה המאה להולדתו של הסופר החביב עלי, אריך קסטנר, חיפשתי דרך 'לחגוג' ,תרגמתי כמה שירים שלו וקראתי אותם במסיבה שהיה נוכח בה המוציא לאור של ספרי קסטנר בעברית, מתן אחיאסף. מיד בתום המסיבה הוא שאל אותי אם אני רוצה לתרגם את ספרי הנוער של קסטנר, שקראתי כילד ואהבתי גם כמבוגר. נו, מה אתם חושבים שעניתי לו? רצתי הביתה והתחלתי לתרגם. כך התחלתי. כמעט.

אתה מוכן להגדיר תרגום?
לדעתי תרגום זה להגיד את דברי הסופר והסופרת בשפה של הקורא והקוראת. על כל ספר שתרגמתי אני רוצה לחשוב שאמנם לא אני כתבתי אותו, אבל כל מלה בו היא שלי.

ישנם דברים שלא ניתן לתרגם?
אני חושב שמוצגים של אמנויות חזותיות ובהם ספורט והתעמלות, אי אפשר ולא צריך לתרגם. כלומר ציור, פיסול ומחול ומיצבים שונים. אהבה אי אפשר לתרגם וכך גם מוסיקה. לכל אלה אפשר ורצוי לעתים להוסיף הסברים אבל לתרגם? יש דברים שאם לא מבינים אותם בשפה אחת גם תרגום לא יעזור.

ישנם דברים שקשה היום לתרגם יותר מבעבר?
השאלה היא מורכבת: האם יש דברים שהמצפון שלך כאדם והנאמנות שלך כמתרגם לא מסכימים ביניהם? פעם אמרו למשל את המלה 'כושי' למי שגוון עורו כהה. היום לא משתמשים במלה. היא נחשבת עלבון. האם זה תפקידו של המתרגם 'לתקן' את מה שלא היה בסדר בעבר או לשנות את סגנון הדיבור והכתיבה של ימים עברו? זאת שאלה שאין עליה תשובה אחת. הרי אי אפשר לשכתב את תולדות העולם והספרות היא חלק מתולדות העולם.

מה למדת מן התרגום?
למדתי שעברית היא לא השפה היחידה ושישראל היא לא המדינה היחידה בעולם. למדתי שאזרחי ישראל הם לא האנשים היחידים בעולם ושיש אנשים אחרים. הרבה אחרים. המון אחרים. כי בסופו של דבר כולם אחרים חוץ ממך. ועוד למדתי שתרגום עושה את העולם למקום קצת יותר נסבל, ושמתרגם צריך לדעת כל מיני דברים שאסור לקוראים להרגיש שהוא יודע אותם. זהו. 

תרגומים:
ספרי הנוער של אריך קסטנר (כולם בהוצאת אחיאסף)
ובהם: 'אמיל והבלשים'
'אמיל ושלושת התאומים'
'אורה הכפולה
' 'הכתה המעופפת'
'שלושים וחמישה במאי'
'האיש הקטן'
'עצרת החיות'
'ילד נוצה' מאת ניקי סינגר בהוצאת עם עובד
'קריקטור הנחש הטוב' מאת טומי אונגרר בהוצאת צלטנר
'אבא שלי איש ציפור' מאת דייויד אלמונד בהוצאת כינרת 
במבי מאת פליקס זאלטן בהוצאת מודן

ספרים לילדים:
מפלצות המחמד שלי
מעשה בחתול שנולד עם צל של כלב.
שניהם בהוצאת אחיאסף