רפאל ספורטה

דברים בטקס הסרת הלוט מעל השלט לזכרו של
רפאל ספורטה
ברחוב אלכסנדר ינאי 18 בתל-אביב
26.6.2012.

את 'גן גורים' של רפאל ספורטה אני יכולה לדקלם מן ההתחלה ועד הסוף מתוך שינה. הרביתי לקרוא אותו באזני בנַי, חזור וקרוא, ובכל פעם לא שבעו, ביקשו לשמוע עוד, ויחד עמי דיקלמו את החרוזים המתנגנים ומלאי ההומור, ונהנו מן הציורים היפים המלווים את הכתוב:
'כאן תזמורת מנגנים / אח!מה טוב ומה נעים! / הגננת היא דובה. / לה עוזרת הבובה./ מי ליד הפסתנר? / הפנתר / מי יוצא בריקודים? הגורים החמודים. '
טביעת אצבעותיו של רפאל ספורטה על מפת ספרות הילדים העברית עמוקה וניכרת. אלפי ילדים גדלו על ספרי הילדים שלו, דיקלמו את חרוזי השיר המתנגנים, ונהנו מאיכותם המוסיקאלית.
שיריו החינניים, המתרוננים בקצבם הקליל ובחרוזיהם העליזים, חדורים הבנה ואהבה לעולמו של הילד ונקלטים בנקל בלב כולם – קטן וגדול'; 'ברבים מהם מצוי הומור מרנין' - כתב עליו חוקר ספרות הילדים, המשורר אוריאל אופק. 'המשורר מגלה חוש הסתכלות בחזיונות הטבע: נוף הצומח והחי מצטייר בחדוות הלבלוב ובעטרת הפריון. אנו חשים במשב רוח-המולדת, נושמים ריח רענן של שדה וכרם ומסתחררים תוך חוויה עליזה וזוהרת' – כתבו השופטים בנימוקיהם בטקס הענקת הפרס לספרות ילדים. שירי הילדים שלו נהפכו, זה מכבר, ל'קלאסיקה', ועל אף כל השינויים שחלו בשפה, ובטעמם של הקוראים, הם מגלים 'כוח עמידה' מעבר לזמן ולמקום. מהדורות חדשות שלהם, מופיעות מדי פעם להנאת הקוראים בני הדור החדש:
'התגלגלתי ונפלתי. / לא בכיתי. לא נבהלתי. / רק צחקתי: אין דבר! / ומיד – הכול עבר.'

אבל, קרה לו מה שקרה לכמה מסופרי הילדים החשובים. יצירתו לילדים האפילה על יצירתו למבוגרים, ורבים אינם יודעים כלל, שפירסם לפחות 6 ספרי שירה למבוגרים, שאוירו על ידיו. שירתו למבוגרים כמעט ונשכחה, והוא נודע כסופר ילדים בלבד. כך, קרה, למשל, לאנדה עמיר-פינקרפלד, ובמידה מסויימת לע. הלל ולאחרים. אבל יכול להיות גם אחרת, כפי שקרה ללאה גולדברג, שגורלה שונה: היא ידועה בזכות יצירתה למבוגרים, כשוות ערך ליצירתה לילדים.
במעמד זה אני רוצה לאזן את התמונה, להזכיר את יצירתו למבוגרים של רפאל ספורטה. הגיע הזמן 'להרים את הכפפה' ולקוות, שיימצא חוקר/ת שייענה לאתגר ויחקור את שירתו זו כראוי לה. כמה מילים על שירתו למבוגרים. חמישה כרכים הופיעו בהוצאת בני אור חוגים לשירה, בשנת 1967, הכוללים: שירים, תפילות ובלדות. אני משערת שהמדובר בהוצאה עצמית של המחבר. קרוב לוודאי, שלא נמצאה הוצאת ספרים 'ממוסדת' שהסכימה להוציא לאור את ספריו. ספרים אלה, שהעטיפות והציורים הם 'מעשי ידי המחבר' יצאו כלולים בהדרם, מושקעים ויפים. הם סודרו 'באותיות שוקן' והאיורים על נייר כרומו.
שמותיהם מדברים בעד עצמם: 'בין גל ובין שמים'; 'אסיר עולם'; 'ההולך נזוף מעם פני המלך'; 'וֶרֶד בר'; 'לחם האלים'.
עיצובם המרהיב של השירים, מוסיף להם עומק ומגלה טפח נוסף באישיותו של המשורר האמן. מה גדול המרחק בין שירי הילדים, ספוגי ההומור, המתנגנים, הרוננים, העליזים והבהירים, לבין שירתו העצובה והמאוכזבת למבוגרים. השירים ברובם הם שירי תוגה: 'הנה אנכי מיחל למותי' ('לחם האלים', עמ' 9). זהו משורר עייף, החש ששירתו אינו מוצאת הד בלבבות:'בִּקש לו בית - / ומצא קירות. / הושיט לבו – כָּמֵהַ לידידות - / נטלה אותו דומם הבדידות, / כרכה עליו ידיה הקרירות' ('המעגֵל'. 'ההולך נזוף מעם פני המלך', עמ' 26).
עצוב במיוחד הוא הספר השישי: 'עבדו של קיסר', באותה הוצאה, במהדורה אלבומית משנת 1968. במרכזו חשבון נפש עגום של 'פייטן': 'כַּתָּף הָיָה, וְלֹא הָיָה לוֹ שֵׁם. / הָיָה מַשְׂכִּיר כְּתֵפוֹ בַּאֲגוֹרָה, / עוֹמֵס מַשָּׂא לֹא-לוֹ / מֵחֲשֵׁכָה עַד חֲשֵׂכָה.'
ובכל זאת, כמנהג ישראל, כדי שלא לסיים בעצב, אקרא כמה שורות מוארות ומפויסות יותר:

'שַׂמְתַנִי אָח לָרוּח, / רֵעַ לַצִּפּוֹר, / וַחֲלִילִים סְמוּיִים / נוֹשְׁמִים בְּהִרְהוּרַי. // טֶפֶף הַקֶּצֶב / שֶׁמַּרְקִיד בִּי הִרְהוּרַי, / פְּסוּקֵי הַפֶּלֶא, / כְּנוֹשְׁרִים בְּפֶתַע מֵאִילָן גָּבוֹהַ, / דִּמְעוֹת הַלֵּב הַמְּפֻיָס - / מִמְּךָ.' ('שַׂמְתַנִי אָח לָרוּח רֵעַ לַצִּפּוֹר', 'לחם האלים', עמ' 28).

פרופ' נורית גוברין