מכון כושר לפיתוח הנפש

לאחרונה שמתי לב לכך שיותר ויותר אנשים רצים, צועדים צעידה ספורטיבית, עושים יוגה ופוקדים את חדרי הכושר. לאנשים הללו (הלוואי שהייתי אחת מהם) אולי יש מניעים שונים (הרזייה, אימון לקראת גיוס) אך מה שמשותף לכולם (או לפחות לכל אלה שמתמידים בכך) הוא השקעה של זמן, ובעקבותיה השתנות הגוף. כל מי שמתמיד בפעילות ספורטיבית שריריו מתפתחים, לבו וריאותיו מתרגלים למאמץ, וכעבור זמן הוא מסוגל לבצע פעולות שאך לפני חודשים היו בגדר חלום.  מה לזה ולקריאה? ( למעט העובדה המתסכלת, שקשה , ואולי אף בלתי אפשרי, לעסוק בקריאה ובפעילות ספורטיבית בו זמנית). 

את התשובה תמצאו ברומן הקצר והנפלא 'הקוראת המלכותית' מאת הסופר והמחזאי הבריטי אלן בנט ( הוצאת ידיעות אחרונות, מאנגלית : יואב כץ). גיבורתו היא לא פחות מאשר מלכת אנגליה ( גרסה בדיונית של המלכה האמיתית), אבל הגיבורה הבלתי-רשמית היא הקריאה.
העלילה מתחילה כשמלכת אנגליה הקשישה מטיילת בגן הארמון עם כלביה, ואלו גוררים אותה אל אזור שלא נהגה לפקוד עד אז, ואשר בו חונה קרון של ספרייה ציבורית ניידת. המלכה, החשה כי מחובתה המלכותית לתמוך במפעלים ציבוריים מסוג זה, נכנסת לקרון, שואלת ספר, וקוראת אותו לא להנאתה, מתוך חובה, רק משום שכך חונכה – כשם שחונכה לגמור יפה את כל האוכל שבצלחת. כעבור שבוע היא שואלת ספר נוסף, ואט אט, משבוע לשבוע, מיומנויות הקריאה שלה משתפרות, היא לומדת ליהנות מספרות מורכבת, ובהדרגה הופכת לקוראת נלהבת, ואפילו אובססיבית. לקראת סוף הרומן , כשהיא מחליטה לשוב ולשאול את הספר הראשון שקראה, היא מגלה שטקסט, שבשעתו החשיבה ליבש ולא מעניין נחווה כעת כמהנה, מחכים ומשעשע. או אז מגיעה המלכה למסקנה כי 'הקריאה היא שריר, שריר שנדמה כי התפתח אצלה.' 

קריאת ספרות, שלא כמו קריאה אחרת, איננה רק פעולה טכנית. כדי לקרוא ספרות, להבין אותה, וליהנות ממנה, אין די ביכולת לצרף אותיות למילים ומילים למשפטים. קריאת ספרות מצריכה ריכוז וקשב למה שלא נאמר, או נאמר בין השורות. קריאת ספרות דורשת, לא פעם, ידע על העולם, על תרבות מסוימת או על הספרות עצמה. קריאת ספרות מחייבת רגישות לשפה. שום אדם אינו נולד עם המיומנויות הללו - כשם שאיננו נולדים מדברים, קוראים, או מסוגלים לרוץ מרתון – אך מרביתנו נוכל לפתחן, ממש כשם שאנו מפתחים שרירים בחדרי כושר.  

רבים מקרב אלה המוצאים זמן לפעילות ספורטיבית הם אנשים עסוקים שהעמידו את הכושר הגופני ( או שמא את המראה הספורטיבי...) במקום גבוה בסולם העדיפויות שלהם. חלקם משכימים קום כדי לרוץ/לשחות/ וכו' ואחרים, כשהם שבים הביתה מיום עבודה הם אינם נכנעים לעייפות , פונים לעיסוקיהם הספורטיביים ואלה, מעצם טבעם, ממריצים. לעומתם, רבים מבעלי הכוונות הטובות הנכנסים עם ספר למיטה במטרה לקרוא – נרדמים. 

נחמד יהיה אם אנשים יירשמו לספריות כשם שהם נרשמים לחדרי-כושר, יתמידו בשאילת ספרים ובקריאתם כשם שהם מקפידים שלא להחמיץ ריצה או אימון, ויפתחו כך את נפשם, כשם שהם מפתחים את גופם. ספרות היא מכון כושר לפיתוח הנפש. 

שהם סמיט