טיפוח הקריאה - כיצד?

המטרות העיקריות בטיפוח הקריאה הן הפגשת הילד עם הספר ועם חוויית הקריאה בו; מתן הזדמנויות רבות ומגוונות להכרת ספרים מסוגים שונים; חינוך לקריאה מעמיקה, מבחינה ומעריכה, והקניית ערכים אסתטיים וחינוכיים.טיפוח קריאה אין פירושו כפיית קריאה. המטרה היא להציג, להדריך, לכוון  ולהנחות, אך כל אלה תוך התחשבות ברמתו הרגשית והאינטלקטואלית של הילד, ובעיקר תוך שימת לב לצרכיו. מחנך שבעצמו אינו קורא או אינו מכיר את נטיות חניכיו וצרכיהם, לא יוכל להצליח בטיפוח הקריאה. 

הצלחת הטיפוח תתבטא בכך שהקורא הצעיר יוכל בסופו של דבר, לנתק את עצמו מן המדריך המכוון, להגיע בעצמו לבחירה ולהערכה, ובמלים אחרות: להיעשות קורא חופשי ומעוניין. להצלחת הפעילות נציין כמה עקרונות ופעילויות:

א. טיפוח הקריאה ועידודה אינם פעילות חד-פעמית. 'מבצעים' שונים הם חשובים, אך אינם יכולים לבוא במקום פעילות מתמדת שתחילתה בגן-הילדים (הסיפור והשיר בעל-פה) והמשכה - 12 שנות לימוד בבית-הספר. על המחנך לעקוב באורח מתמיד אחר קריאת חניכיו, עליו לדעת במה הם מתעניינים, ומה הם הספרים האהובים עליהם. דברים אלה צריכים להיעשות דרך מקצועות ההוראה השונים ובשיתוף עם ספריית בית-הספר או הספרייה הציבורית.

ב. הבאת ספרים לכיתה, הן על-ידי המחנך והן על-ידי הילדים, יש בה ברכה רבה, כי בכך נעודד המלצות הדדיות של ספרים. כידוע, מתייחסים תלמידים ביתר רצינות להמלצת חבריהם. המבוגר (מחנך, הורה, מדריך) אינו צנזור של קריאה. תפקידו אינו לאסור על קריאת ספרים מסוימים, אף אם אינם נראים לו, אלא להביא לתלמידיו המלצות על ספרים טובים. עליו להיות פתוח גם להמלצות תלמידיו ולשאול את עצמו לא-אחת: מדוע ספר פלוני מושך כל-כך?

ג. חשוב לקבוע עתים מיוחדות שבהן מספרים תלמידים על ספרים שקראו. בפעילות מסוג זה לומד התלמיד למסור את עיקרי הדברים, לבחור קטעים מייצגים, ואם יצליח, ידביק את שומעיו בהתלהבות מהספר שעליו הוא ממליץ.

ד. חשוב לקבוע שעה של קריאה שקטה בכיתה, או בספרייה, שבה כל ילד מביא איתו ספר וקורא בו. באותה שעה מביא גם המחנך ספר לקריאה עצמית - כך שהסיטואציה משותפת למבוגר ולילד. זו גם הזדמנות שבה יוכל הקורא הצעיר לפנות אל המבוגר בשאלות לגבי דברים שקרא בספר ואינם מובנים לו.

ה. הקריאה המשותפת בעיתון (נוסף על המטרות הספציפיות של חומר קריאה זה), יכולה אף היא לשמש מוטיבציה לקריאת ספרים. והכוונה היא לכל סוגי העיתונים: העיתון היומי, השבועון, עיתון הספורט, עיתונים מקצועיים. נושאים מסוימים בעיתון עשויים להביא את המורה להמליץ על ספרים העוסקים בהם בצורה אחרת.

ו. בגיל הרך מרבים להדגיש את חשיבותו של הסיפור בעל-פה, אך האמת היא שגם בגילים בוגרים יותר יש מקום לקריאה באזני ילדים. על-ידי כך נוצרת חוויה משותפת של קריאה ותגובה. ניתן גם לקרוא פרק מתוך ספר מומלץ, כדי לעורר בשומעים את הרצון לקרוא אותו בשלמותו.

ז. ספרי קריאה ומקצועות הלימוד. תוך הוראת המקצועות השונים יש מקום לשלב בצורות שונות יצירות שיש להן נגיעה בנלמד, כגון: סיפורים היסטוריים, מסעות חוקרים, ביוגרפיות של מדענים ומדינאים,
סיפורי-טבע, סיפורים העוסקים בחיי יהודים בארץ ובתפוצות וכו'.

ח. מקורות להמלצה על ספרי קריאה לילדים. קודם-כל חשוב שהמחנך ימליץ על ספרים שהוא עצמו קרא בנעוריו. זאת תהיה המלצה חמה וכנה. אם כי חשוב להעיר כאן: לא תמיד אנו זוכרים בדיוק באיזה גיל קראנו ספר מסוים, ולכן עלינו להיות מוכנים לאכזבות. אפשר שהספר לא יתקבל על לבו של הילד משום שהוא 'ילדותי', או אולי מסובך מדי, או לשונו התיישנה. זאת ועוד: תנאים חברתיים הולכים ומשתנים וגם
ישנו שוני בנטיות הקריאה מאדם לאדם. אף על פי כן ראוי לנסות את הדרך הזאת.

ט. אחד מתפקידיו של המחנך הוא לעודד קניית ספרים. יש בחברתנו כיום משפחות רבות שאינן חוסכות כספים בבואן לקנות בגדים וצעצועים יקרים לילדים. תפקידו הוא לשכנע את ההורים בחשיבותה
של הקמת ספרייה ביתית, והכוונה לא רק לספרי עיון ולאנציקלופדיות, אלא גם לספרי קריאה למיניהם. המחנך יכין, בשיתוף פעולה עם הילדים, רשימות משוכפלות של ספרים מומלצים ויחלקם לילדים.
פעילות כזו כדאי להצמיד לחגים, שבהם נהוג להעניק מתנות.

י. מפגשים עם הורים. פעילות זו מומלצת במיוחד לגננות ולמורות תלמידי בית-הספר היסודי. במפגש כזה (שטוב לקיימו בספריית בית-הספר) יוצגו בפני ההורים ספרים שונים. המחנכת תאמר משהו על תכנם וחשיבותם, ותחלק אחר-כך רשימה של הספרים המומלצים. לשיחה עם הורים על חשיבות הקריאה משקל רב. היא תרחיב את הבנת המושג 'לימוד' שאינו מתמצה רק בלימוד מקצוע מסוים בכיתה, אלא מתגשם בקריאת ספרים, אשר יש הורים הרואים בה בזבוז זמן.

יא. בכל הנקודות שהזכרנו פנינו אל המחנך. האמת היא שמשימות אלה מוטלות גם על הספרן, ועל המדריך במועדון. אם קיימת ספרייה בבית-הספר או ספרייה ציבורית סמוך לו, שיתוף הפעולה בין המחנך
לספרן הוא טבעי והכרחי. מומלץ לערוך ביקור כיתתי בספרייה כדי להכיר אותה, את כללי ההשאלה, המבחר וכו'. יש להעדיף את הספרייה הכוללת של בית-הספר על הספרייה הכיתתית. זו האחרונה קטנה
ומצומצמת ואינה יוצרת הרגלים של ביקור בספרייה.

יב. כתיבה בעקבות קריאה. אין שום הכרח שבעקבות קריאת כל ספר תוטל על התלמיד חובת כתיבה. אם מחליטים לעשות כן, חשוב שתינתנה לתלמיד אפשרויות שונות לתגובה על ספר שקרא: ציון קטעים שמצאו חן בעיניו, דמויות בסיפור, יסודות של מבנה, אספקטים מיוחדים, הערכה וביקורת כלליים, הצעות לחיבור סיומים שונים ועוד. כל תלמיד יבחר לו את המעניין אותו, ובכך אולי תרוכך תחושת הכפייה של 'יומן הקריאה'.

לטיפוח הקריאה פנים ואמצעים רבים ושונים, ואנו הצבענו רק על חלק מהם. למחנך, למדריך ולספרן, מוצע שלא להיצמד לסוג פעולה אחד, יהיה מוצלח ככל שיהיה, אלא לגוון את הפעולות, כדי לא ליצור תחושה של שגרה וכדי  להגיע אל ילדים בעלי נטיות וגישות שונות.

ספרו של מנחם רגב 'תחושתו של אדם המתגנב אל ילדותו'
ראה אור בהוצאת כרמל.