אפרים סידון
שלושים וחמישה במאי
אני לא זוכר אם הייתי בכיתה ב' או בכיתה ג', כשנתקלתי, יום אחד, בספרייה, בספר בעל שם משונה 'שלושים וחמישה במאי '. כבר אז ידעתי שבחודש יש רק שלושים או שלושים ואחד ימים ולכן השם נראה לי קצת חשוד. הצצתי בו והציורים היו עוד יותר מוזרים: סוס משחק בקלפים, ילדה שעורה עשוי משבצות שחורות ולבנות, תרנגולות הגוררות אחריהן מחבתות, כיתה של בית ספר שבה ילד מלמד מבוגרים. שני שרי צבא משחקים בחיילי עופרת, עגל עם שני ראשים ניצב מול מיטתו של איש שמן. בקיצור, עם כזה שם ועם כאלה ציורים לא היה סיכוי שאניח לספר להימלט ממני.
לא התאכזבתי. גליתי את הספר הכי משוגע, הכי מצחיק והכי דמיוני שנתקלתי בו עד אז. קראתי וצחקתי, צחקתי וקראתי. וכשהייתי חייב להחזיר אותו לספרייה, לקחתי את דמי הכיס שלי וקניתי אותו לעצמי. וכך יכולים היינו אני והרוקח העליז ובן אחיו תלמיד בית הספר חסר הדמיון והסוס נגרו קבלו, להיפגש שוב ושוב. יחד היינו נכנסים לארון ונוסעים אל הים הדרומי, מבקרים בארץ השמנים ובעולם ההפוך, חוצים את קו המשווה, שומעים את ספורה של פטרוסליה המשובצת וכמעט נבלעים על ידי לוויתן שחי על היבשה.
את הספר כתב אריך קסטנר, האיש שכתב גם את פיצפונת ואנטון ואמיל והבלשים ואורה הכפולה והכיתה המעופפת. ועוד כמה וכמה ספרים מלאי הומור, דמיון וגם לא מעט עצב. אני נהניתי מאד מ'שלושים וחמישה במאי'. כדאי לכם גם.
אפרים סידון
אני לא זוכר אם הייתי בכיתה ב' או בכיתה ג', כשנתקלתי, יום אחד, בספרייה, בספר בעל שם משונה 'שלושים וחמישה במאי '. כבר אז ידעתי שבחודש יש רק שלושים או שלושים ואחד ימים ולכן השם נראה לי קצת חשוד. הצצתי בו והציורים היו עוד יותר מוזרים: סוס משחק בקלפים, ילדה שעורה עשוי משבצות שחורות ולבנות, תרנגולות הגוררות אחריהן מחבתות, כיתה של בית ספר שבה ילד מלמד מבוגרים. שני שרי צבא משחקים בחיילי עופרת, עגל עם שני ראשים ניצב מול מיטתו של איש שמן. בקיצור, עם כזה שם ועם כאלה ציורים לא היה סיכוי שאניח לספר להימלט ממני.
לא התאכזבתי. גליתי את הספר הכי משוגע, הכי מצחיק והכי דמיוני שנתקלתי בו עד אז. קראתי וצחקתי, צחקתי וקראתי. וכשהייתי חייב להחזיר אותו לספרייה, לקחתי את דמי הכיס שלי וקניתי אותו לעצמי. וכך יכולים היינו אני והרוקח העליז ובן אחיו תלמיד בית הספר חסר הדמיון והסוס נגרו קבלו, להיפגש שוב ושוב. יחד היינו נכנסים לארון ונוסעים אל הים הדרומי, מבקרים בארץ השמנים ובעולם ההפוך, חוצים את קו המשווה, שומעים את ספורה של פטרוסליה המשובצת וכמעט נבלעים על ידי לוויתן שחי על היבשה.
את הספר כתב אריך קסטנר, האיש שכתב גם את פיצפונת ואנטון ואמיל והבלשים ואורה הכפולה והכיתה המעופפת. ועוד כמה וכמה ספרים מלאי הומור, דמיון וגם לא מעט עצב. אני נהניתי מאד מ'שלושים וחמישה במאי'. כדאי לכם גם.
אפרים סידון