מאת:
קרלו קולודי
ובדברו את הדברים האלה
בשנת 1931 תרגם הסופר והמשורר ישראל דושמן את הספר 'פינוקיו' לעברית. דושמן היה מורה בגמנסיה 'הרצליה' וכתב שירים רבים לגדולים ולקטנים. הידוע מביניהם הוא שיר הזמר 'פה בארץ חמדת אבות'. דושמן היה קנאי לשפה העברית וסרב לדבר ביידיש, שהיתה שפת אימו. ישראל דושמן , קרוב רחוק של אבי ,היה מקור גאווה לכל בני משפחתנו. בספרייה שלנו היו ספרים רבים שקיבלנו במתנה ממנו, וביניהם גם 'פינוקיו' בתרגומו של דושמן, שהיה המתרגם הראשון של הספר לעברית. הציורים הקטנים שליוו את הספר צויירו בדיו שחור והפחידו אותי מאוד. בכלל, 'פינוקיו' נראה היה לי ספר מפחיד מאוד מאוד, אף שהיה מנוקד. הנה, למשל, הציור מתוך פרק 21, שבו תופש האיכר את פינוקיו שמנסה לקטוף מכרמו אשכול ענבים. וזה הטקסט, כפי שתרגם אותו דושמן לפני למעלה מ70 שנה:
' הגונב ענבים יכול לגנוב גם תרנגולות. עמוד! עמוד! אני אלמד אותך פרק בהילכות גנבה למען תצווה עד דור עשירי! ובדברו את הדברים האלה, פתח האיכר את הפח, תפש את הליצן בעורפו ונשאו אל ביתו כנשוא את הטלה.'
אני משווה אותו לתרגום החדש והרהוט של ענת שפיצן:
'מי שגונב ענבים מסוגל בהחלט לגנוב גם תרנגולות. אני כבר אלמד אותך שעור שלא תשכח!
הוא פתח את המלכודת ואחז בצווארון של בובת העץ וסחב אותה הביתה כמוביל טלה קטן.'
אינני יודע בוודאות, אבל אני חושד שדושמן לא ידע איטלקית ותרגם את הספר כנראה מרוסית או מאנגלית. יתכן שכבר במקור הרוסי נוספו המלים: 'ובדברו את המלים האלה', אבל את המשפט 'אני אלמד אותך פרק למען תצווה עד דור עשירי', אני, למשל, לא אשכח עד דור עשירי.
דני קרמן