דני קרמן
חלום השלושה
באחד מבתי הספר אשר בעיר צפת היו שלושה תלמידים, אשר התרועעו יחד והיו לידידים בלב ובנפש'.
כך נפתח ספרו של צבי ליברמן .חלום השלושה. אני הייתי החולם הרביעי. בועז כספי, אלכסנדר אלמוגי וחנניה אדיבי, שלושת החברים היו גם חברים שלי, כשהייתי ילד בכרכור , ויחד איתם חלקתי את החלום הגדול להקים יחד בית גדול שבו יגורו הם ומשפחותיהם, מין קומונה שדייריה יעסקו בחקלאות, יסתפקו במועט, וחלק מהכסף שיקבלו יתנו לעניים ולמוסדות מועילים. הרבה ספרים קראנו בילדותנו שעסקו בידידות שבין ילדים, אבל 'חלום השלושה' עסק לא רק בידידות ובנאמנות אלא גם באוטופיה ובחזון שתאם את החינוך שקבלנו בבית הספר ובעיקר בתנועות הנוער. בעברית שהיום כמעט ואין משתמשים בה מתארים לעצמם שלושת החברים את מה שצופן להם העתיד: '-צאו וחישבו, שאם נמשיך את חיינו המשותפים, אנו וילדינו אחרינו – נגיע בדור העשירי למאת אלף נפש. זה יהיה שבט גדול, החי חיים משותפים בלי כל חשבונות ביניהם. בני השבט יעבדו שטח אדמה, גדול פי עשרה מצפת ושדותיה; במרכז הישוב יהיה אולם ענקי וכולם יסעדו על שולחן אחד. אכן, זה יהיה כח!'. ואכן, כבר אז היה כוח לחלום שטווה לנו צבי ליברמן. אי אפשר היה שלא להזדהות עם חנניה אדיבי, היחיד מבין השלושה שדבק בחלום ובחיים פשוטים ובסופו של דבר הציל את בועז כספי העשיר המופלג ואת אלכסנדר אלמוגי רודף השעשועים. צבי ליברמן, שהחליף את שמו לליבנה נפטר ב-1985 כשהיה בן 94, במושב נהלל שהיה ממקימיו בשנת 1922. ליבנה היה חלוץ ספרות הנוער הארץ-ישראלית וכתב עשרות ספרים, בהם ספרים בנושאים היסטוריים וספרים מחיי החלוצות, בוני המולדת ולוחמיה. סיפורו 'עודד הנודד' שראה אור בכרך אחד עם 'חלום השלושה' היה לסרט הילדים הראשון שהופק בארץ. ספרו הידוע ביותר שתורגם לאנגלית והפך גם לסרט היה סיפור היסטורי 'מעל החורבות'. על כתיבתו סיפר ליבנה: 'בשנים הראשונות כתבתי רק כשהייתי חולה או בימים של גשם שוטף, אבל אחרי שמסרתי את המשק לדור הצעיר התפניתי לכתיבה מסודרת. בשעת כתיבה אני נוטל מקרים מציאותיים ומשלב בהם אירועים דמיוניים. שני עיקרים מדריכים אותי בכתיבתי: קודם כל, ליצור עלילה מעניינת, ושנית להדגיש בה את הערכים החינוכיים. ' הבאתי את דבריו של ליבנה כלשונם בעיקר כדי להדגיש שגם ליבנה, אולי המובהק מבין הסופרים 'המחנכים', מדגיש קודם כל את העלילה המעניינת.
דני קרמן
באחד מבתי הספר אשר בעיר צפת היו שלושה תלמידים, אשר התרועעו יחד והיו לידידים בלב ובנפש'.
כך נפתח ספרו של צבי ליברמן .חלום השלושה. אני הייתי החולם הרביעי. בועז כספי, אלכסנדר אלמוגי וחנניה אדיבי, שלושת החברים היו גם חברים שלי, כשהייתי ילד בכרכור , ויחד איתם חלקתי את החלום הגדול להקים יחד בית גדול שבו יגורו הם ומשפחותיהם, מין קומונה שדייריה יעסקו בחקלאות, יסתפקו במועט, וחלק מהכסף שיקבלו יתנו לעניים ולמוסדות מועילים. הרבה ספרים קראנו בילדותנו שעסקו בידידות שבין ילדים, אבל 'חלום השלושה' עסק לא רק בידידות ובנאמנות אלא גם באוטופיה ובחזון שתאם את החינוך שקבלנו בבית הספר ובעיקר בתנועות הנוער. בעברית שהיום כמעט ואין משתמשים בה מתארים לעצמם שלושת החברים את מה שצופן להם העתיד: '-צאו וחישבו, שאם נמשיך את חיינו המשותפים, אנו וילדינו אחרינו – נגיע בדור העשירי למאת אלף נפש. זה יהיה שבט גדול, החי חיים משותפים בלי כל חשבונות ביניהם. בני השבט יעבדו שטח אדמה, גדול פי עשרה מצפת ושדותיה; במרכז הישוב יהיה אולם ענקי וכולם יסעדו על שולחן אחד. אכן, זה יהיה כח!'. ואכן, כבר אז היה כוח לחלום שטווה לנו צבי ליברמן. אי אפשר היה שלא להזדהות עם חנניה אדיבי, היחיד מבין השלושה שדבק בחלום ובחיים פשוטים ובסופו של דבר הציל את בועז כספי העשיר המופלג ואת אלכסנדר אלמוגי רודף השעשועים. צבי ליברמן, שהחליף את שמו לליבנה נפטר ב-1985 כשהיה בן 94, במושב נהלל שהיה ממקימיו בשנת 1922. ליבנה היה חלוץ ספרות הנוער הארץ-ישראלית וכתב עשרות ספרים, בהם ספרים בנושאים היסטוריים וספרים מחיי החלוצות, בוני המולדת ולוחמיה. סיפורו 'עודד הנודד' שראה אור בכרך אחד עם 'חלום השלושה' היה לסרט הילדים הראשון שהופק בארץ. ספרו הידוע ביותר שתורגם לאנגלית והפך גם לסרט היה סיפור היסטורי 'מעל החורבות'. על כתיבתו סיפר ליבנה: 'בשנים הראשונות כתבתי רק כשהייתי חולה או בימים של גשם שוטף, אבל אחרי שמסרתי את המשק לדור הצעיר התפניתי לכתיבה מסודרת. בשעת כתיבה אני נוטל מקרים מציאותיים ומשלב בהם אירועים דמיוניים. שני עיקרים מדריכים אותי בכתיבתי: קודם כל, ליצור עלילה מעניינת, ושנית להדגיש בה את הערכים החינוכיים. ' הבאתי את דבריו של ליבנה כלשונם בעיקר כדי להדגיש שגם ליבנה, אולי המובהק מבין הסופרים 'המחנכים', מדגיש קודם כל את העלילה המעניינת.
דני קרמן