דדאלוס ואיקרוס

מאז ימי קדם קנאו בני האדם בציפורים ורצו לעוף כמוהן. אחד מסיפורי המיתולוגיה היוונית העתיקה, מספר על  כך.
דדאלוס, שהיה אדריכל מחונן, תכנן לבירינט, מבוך מפותל, באי כרתים. בתוך הלבירינט חי מינוטאורוס, מפלצת איומה, שחציה פר וחציה אדם. המינוטאורוס היה טורף בכל שנה ארבעה עשר צעירים. לימים הגיע לכרתים  גיבור בשם תזאוס. הוא הצליח להיכנס ללבירינט ולהרוג את המינוטאורוס, והצעירים, שאמורים היו להיות לו לטרף, נמלטו .

 כשנודע הדבר למלך כרתים, הוא האשים את דדאלוס שהוא זה שהציע לצעירים להעזר בפקעת חוטים כדי למצוא את הדרך החוצה מתוך המבוך. רק גאון שמסוגל לתכנן לבירינט כזה, ידע איך לצאת ממנו, חשב המלך וכלא את דדאלוס ואת בנו איקרוס בתוך הלבירינט. נראה איך תצליחו להימלט בלי פקעת, לעג להם המלך. 

אבל דדאלוס לא התייאש. אפשר למנוע מאיתנו לברוח בים וביבשה, אבל אי אפשר למנוע מאיתנו לעוף, אמר לבנו. דדאלוס התקין לבנו ולעצמו שני זוגות כנפיים. את הכנפיים הדביק בדונג לכתפיים של שניהם והזהיר את בנו שלא יעוף גבוה מדי.'אם תגביה עוף ותתקרב אל השמש, ימיסו קרניה החמות את הדונג והכנפיים יפלו, זהיר אותו.  איקרוס הבטיח לאביו שייזהר ואז הרימו השניים את ידיהם והניעו אותן במהירות. הכנפיים נפרשו והם המריאו אל על.

  אני עף ! אני עף! צעק איקרוס בהתרגשות, כמה זה נפלא! ומרוב שמחה והתרגשות הוא התרומם מעלה מעלה. אביו המבוהל, שעף לצידו, הזהיר אותו שינמיך עוף. תיזהר, איקרוס, אתה עולה גבוה מדי! קרא דדאלוס, אבל איקרוס לא הקשיב. הוא המשיך לעלות עוד ועוד, עד שמרוב חום נמס הדונג , הכנפיים נשרו מעליו והוא צנח לתוך הים והמים כיסו אותו לעולמים. 

מתוך: סוס הפלא המעופף, סיפורי המיתולוגיה היוונית. סיפרה נירה הראל