עפרה עמית
כשהייתי ילדה בת שש או שבע, אהבתי מאוד לקרוא אגדות. העולמות הפנטסטיים האלה הפחידו והקסימו אותי כאחד. במיוחד ריתקה אותי דמותו של הנער היתום ('בן העניים') היוצא למסע רב תלאות, פוגש מכשפות מפחידות וגמדים מעניקי שלוש משאלות, מתגבר על מכשולים ולבסוף שובה את ליבה של הנסיכה והם חיים באושר ועושר... כל כך עמוק היה הרושם שדמות זו הותירה בי, עד כי היא 'מככבת' . כמעט בכל ציורי הילדות שלי שנשמרו עד היום – ילד עצוב בבגדים קרועים היוצא למסע, עם מקל על כתפו ובקצהו קשורה מטפחת מנוקדת המכילה צידה דלה לדרך.אכן, קשה להיות ילד. לפעמים נדמה לי שגם בתוך האיורים שלי כיום, אם מסתכלים טוב טוב בין משיכות המכחול, ניתן לזהות את הילד הזה.
בתערוכה מוצגים איורים מתוך הספרים:
'התרנגולים והשועל' מאת ח.נ. ביאליק (2005),
'בלתזר' מאת נורית זרחי (2006),
'סבא בישל מרק' מאת נירה הראל (2007),
'ילדה משם' מאת חוה ניסימוב (2007),
'הסייחה הנסיכה' מאת מיריק שניר (2008)
ו'זוזי שמש' מאת דפנה בן צבי (2008-9).
בתערוכה מוצגים איורים מתוך הספרים:
'התרנגולים והשועל' מאת ח.נ. ביאליק (2005),
'בלתזר' מאת נורית זרחי (2006),
'סבא בישל מרק' מאת נירה הראל (2007),
'ילדה משם' מאת חוה ניסימוב (2007),
'הסייחה הנסיכה' מאת מיריק שניר (2008)
ו'זוזי שמש' מאת דפנה בן צבי (2008-9).