אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

נעמי בן גור : מאחורי הסיפור

בספרי 'פיקניק התה של איילת', תוך כדי הכנת תה לאמא, אבא מספר לאיילת שהתה גדל על שיח ומולדתו בארץ סין. 'ראיתי שיח כזה בחצר,' אמרה איילת והחליטה לחפש את השיח ולהזמין אל כל המשפחה לפיקניק של תה בארץ סין.  האם מצאה? אני לא רוצה לקלקל לכם, מה שאומרים היום לעשות 'ספוילר', אך הסוף היה שהזמינה את כל המשפחה כפי שתכננה, ולעיני כולם נגלה שיח שצומחות עליו שקיות של תה. האם זה יכול להיות? כן, אני ראיתי שיח כזה. לפני שנים נסעתי לבדי לחופשה בלונדון. אני אוהבת מאד לטייל בגנים בוטניים, שיש שם שפע של צמחים מעניינים. טיילתי בגן גדול כזה שהביאו אליו צמחים מכל העולם. לרגלי כל צמח היה תקוע באדמה שלט קטן ועליו שם הצמח ומנין הגיע.  צמח אחד שהגעתי אליו, שלא כשאר הצמחים, היה מוקף בגדר קטנה, ולא היה אפשר להתקרב אליו. מענפיו השתלשלו מה שנראָה לי כמו שקיות תה. מכיוון שהשלט היה כתוב בכתב קטן ולא הצלחתי להתקרב ולקרוא, הרכבתי את 'משקפי הנפש' וראיתי את הסיפור שלי על איילת ושיח התה. כשישבתי לכתוב את הסיפור על איילת שלא נותנת למציאות להפריע לה בתכניותיה, נזכרתי במקרה נוסף שקרה לי כאשר שלושת ילדי היו קטנים. יום אחד, אחר הצהריים, נכנסתי למטבח לאפות עוגה. ערבלתי את החמאה, הביצים והסוכר. עכשיו הייתי צריכה להוסיף את הקמח. פתחתי את הארון – ואין קמח. ידעתי שקניתי כי התכוננתי לאפות עוגה. חיפשתי בכל מקום ולא מצאתי. והנה אני שומעת קולות שמחה וצהלה עולים מחדר הילדים, שדלתו היתה סגורה. התקרבתי, פתחתי לאט את הדלת, ומה אני רואה? הרצפה מכוסה כולה בקמח וילדי החמודים, בגרביים, גולשים עליו וצוהלים: בלט על הקרח! הם ודאי ראו בטלוויזיה ורצו להחליק, אז יצרו להם זירת קרח. זה היה בלט על הקמח. כשאני מספרת במפגשים את הסיפור הזה והילדים מסיימים לצחוק, הם שואלים אותי: ומה אמרת? מה אמרתי? הייתי המומה ודבר ראשון שנפלט לי מהפה היה: תזהרו שלא תשברו רגל.  באחד המפגשים, ניגש אלי אחר כך ילד חמוד ואמר: 'למה ההורים לא סיפרו לי שיש 'משקפי הנפש?' ' כן, אותם 'משקפי נפש' שעוזרים ליצור את המציאות מתוך הדמיון.