אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

יעקב שביט : שאלות ותשובות

איך אתה כותב ספר ילדים?

 

כל ספר נולד אחרת ונכתב באופן שונה, ולא דומה הולדתו וכתיבתו של ספר אחד למשנהו. לפעמים די ברעיון עצמו, והספר 'זורם מעצמו', ולפעמים הכתיבה לא נעשית ברצף, אלא בהפסקות, מולידה כמה גרסאות וטיוטות. הרבה פעמים הרעיון צץ בעקבות קריאה בספר כלשהו, ולא בגלל איזה מאורע שהיית שותף לו, או עד לו. אין כמעט ספר שהוצאתי לאור שלא הייתי כותב אותו שונה, אילו הזדמן לי לכתוב אותו מחדש; אבל, זה הזדמן לי רק פעם אחת, לא מזמן, ב'מסע בתולעת ספרים', ועכשיו אני חושב שצריך להוציאו שוב מחדש, דבר שבוודאי לא יקרה.

 

איך השפיעה עבודתך האקדמית על כתיבתך לילדים?

 

לא השפיעה. רק ספר אחד, 'מדין', נולד בהשראת ידע היסטורי. אפשר אפילו לומר שנשמרתי מאד מעירוב רשויות, ובוודאי שספר ילדים אינו המקום להפגנת בקיאות בתחום מסוים. כתיבה אקדמית וכתיבה של ספרי ילדים הן עולמות שונים זה מזה בתכלית ונהוגים בהם כללים שונים לגמרי. ספר ילדים הוא פרי הדמיון היצירתי, שאם הוא קיים,  הוא מעניק לך מרחב וחופש, ולא פחות חשוב, אין בו צורך בהערות שוליים 

 

אילו ספרים אהבת לקרוא בילדותך?

 

קודם כל, אהבתי וקראתי הרבה.הייתי הולך כמה פעמיים בשבוע לספרייה הציבורית, וזכור לי הספר הראשון ששאלתי; ספרון על מוכר כובעים וקוף.  למיטב זכרוני, קראתי מכל מין ומכל סוג, ולא רק ספרים 'שמתאימים לגיל'. דווקא ספרים 'לא קנוניים' הם שזכורים לי היטב. פעם שמעתי הרצאה של נורית זרחי שסיפרה, דומני, על שורת פתיחה של ספר הזכור לה מילדותה – 'ריח עשן עולה באפי' – ומיד נזכרתי שכך נפתח הספר 'האינדיאנית הנוקמת'. הופעת הספרות הבלשית בהוצאת 'מזרחי', למשל, שנפתחה בספר של אגתה כריסטי 'הרצח המסתורי בסטיילס' (שהופיע עכשיו בתרגום חדש) הייתה אירוע מכונן, לא פחות מאשר הקריאה במה שנחשב כספרות מופת, או בספרות מחקר.היה יפה אילו יכולתי לומר שספריו של הנריק ואן לון עוררו בין את הרצון לעסוק במחקר היסטורי, אבל אין לי הוכחות לכך.  במילים אחרות, לא הייתי בררני בקריאה, ומאז אני ממשיך לא להיות בררני. אפשר לומר, שבחלק גדול מחיי כמעט לא עבר יום שבו לא קראתי ספר.

 

האם כתבת כשהיית ילד?

 

ה'יצירה' הראשונה שלי התפרסמה כשהייתי בן שמונה ב'הארץ שלנו' במסגרת משאל 'אילו הייתי שר המשטרה'.היא לא הקנתה לי את התהילה המיוחלת; אדרבא, קרובת משפחה, ממנה אפשר היה לצפות לאהדה בסגנון פולני בצורת 'הוי, כמה הילד מוכשר', הגיבה בלגלוג מעליב (נקמתי בה כש'הכנסתי' אותה לאחד מסיפורי), ולא עודד אותי הסיפור שסיפר אבי על כך שאחד מאחיו, שנהרג כנראה בהפצצה הגרמנית על ורשה בספטמבר 1939, כתב, ואולי גם פרסם, שירים בידיש, ואני כנראה הולך בעקבותיו. רק אחרי כמה שנים התאוששתי, והתחלתי לכתוב עם הרבה יומרה ללא כיסוי. כתבתי, למשל, רומן בחרוזים על מסע הצלב של הילדים בימי הביניים. אבל, שוב, נאלצתי להחביא את 'היצירות' האלה מאחי הגדול, כדי להימנע מלעגו; אלא שהוא גילה אותן!
בכתיבה ממש התחלתי רק בזמן השרות הצבאי ופרסמתי כמה ספורים קצרים ברבעון 'קשת' ובמוספים לספרות. את ספר הילדים הראשון כתבתי זמן מה אחרי השירות הצבאי וכתיבה ממש לילדים התחילה בעקבות פגישה עם חיים באר, שהיה אז עורך בהוצאת 'עם עובד'. אלמלא הפגישה ההיא, אולי לא הייתי מתחיל לכתוב לילדים.
 
איזו ספרייה יש לך בבית?

הקירות בכמעט כל החדרים בבית עמוסים בספרים, ומדי פעם אין לי ברירה, אלא לתרום ספרים כדי לפנות מקום לחדשים. יש גם מדפים של ספרי ילדים, אבל, ואולי בניגוד לצפוי, אני ממעט לחזור ולקרוא ספרי ילדים שקראתי בילדות ובנעורים, כי למדתי שקריאה ממרחק שנים עלולה לפגום בזיכרון של הקריאה הראשונה.