למה את כותבת על יהודים וערבים?
זאת שאלה שילדים מרבים לשאול אותי ואני כדרכי, אוהבת לענות בשאלה ולשאול: מדוע את חושבת שהיחסים בין הערבים ליהודים מעסיקים אותי? לרוב, כאן נפתח דיון (מרתק וסוער) בו הילדים מעלים את תחושותיהם, מחשבותיהם, חוויותיהם הטובות והקשות הקשורות ליחסים המאוד מורכבים בין יהודים לערבים באזורנו. פעמים רבות ילדים מגיעים אליי בתום המפגש ולוחשים לי 'תודה.' כשאני שואלת על מה? הם מספרים בהיסוס שכשדנים בכיתה ב'מצב' הם חוששים להביע את דעתם. 'למה?' אני שואלת והם משיבים שדעתם שונה מדעת רוב הילדים ואם ישמיעו אותה יחטפו...
אני מאמינה שהחוויה הספרותית יוצרת מעין 'מרחב מוגן' שבו הקוראות והקוראים יכולים להבין ואפילו להזדהות גם עם נער פלסטיני זועם וגם עם נערה יהודייה שנפגעה בפיגוע. ההזדהות הזו מאפשרת לקורא/ת לבחון מחדש, ולו רק בזמן קריאת הספר, את עמדותיו, אמונותיו ותקוותיו כלפי המציאות שלנו.
את גם אמא, גם עובדת, גם מטפלת בכלבים ובחתולים – מתי יש לך זמן לכתוב?
שעות הכתיבה שלי הן מוקדם מאוד בבקר. כמו תרנגול חרוץ אני קמה לפני עלות השחר וכותבת עד שש בבקר, השעה שבה מתעורר הבית. הרעיונות לכתיבה מתבשלים בי בלילה, לפני שאני נרדמת ובזמן השינה. הרעיונות מתחדדים לי כשאני מוציאה את הכלבים לטיול בקר. במשך כל שעות היום והלילה אני מחכה לשעות השחר היקרות לי מיהלום.
אה, אני גם הולכת לישון בשעה תרנגולית – לעיתים אני צונחת לעולם החלומות כבר בשמונה בערב...
א
יזה ספר שלך את הכי אוהבת?
האמת, ממש קשה לי לקרוא בספריי. עם סיום כתיבתם והוצאתם לאור קשה לי אפילו לדפדף בהם או להתבונן באיורים. אני לא מבינה את התופעה אבל למדתי לחיות איתה. יוצא דופן הוא הספר 'מולו וצגאי'. אני יכולה לדפדף בו כמה פעמים ביום ועדיין להתרגש ממנו.
ולמה? לפני כמה שנים חברתי רונית ואני התנדבנו ללמד עברית פליטים אפריקאים. מהר מאוד הפכנו ממורות ותלמידים לחבורת ידידים. אנחנו לימדנו עברית והם לימדו אותנו על חייהם באפריקה ועל חייהם כפליטים בישראל. לילה אחד כשהייתי מאוד עצובה ומוטרדת מהמצב של ידידיי הפליטים החלטתי לכתוב ספר על זוג תאומים שבן לילה הפכו לפליטים. לא הייתי צריכה להמציא דבר, מה שהיה עליי לעשות זה לצרף כמה מהסיפורים האמתיים שספרו לי ידידיי הפליטים וליצור מהם את הספר 'מולו וצגאי.' אם תכנסו לקישור תראו את חבריי, עבדו, גרמה, קסטה ודניאל וגם את כל הילדים והילדות והוריהם שאוהבים את הספר כמעט כמוני.
www.youtube.com/watch