נולדתי בירושלים בשנת 1959 ובה אני מתגוררת עד היום עם ילדיי, בעלי האומן, כלביי וחתוליי. אני מאוד מאוד ירושלמית. גם כשגרתי שבע שנים בפריז הייתי ירושלמית. מה שאני אוהבת בירושלים זה מה שרבים לא אוהבים - את ההבדלים בין האנשים שגרים בה. יהודים, מוסלמים, נוצרים, פלסטינים, צליינים וסתם תיירים. השונות הזאת מלהיבה אותי. אני עוברת את המחסומים הנראים לעין בעיר ואת אלה שאינם נראים לעין ומתיידדת עם כולם. באמת, זה מה שלמדתי מהחיים בעיר הזאת – כשאת מתעניינת בכנות בחייהם של האנשים, אין אחד שלא ידבר איתך, אין אחת שלא תזמין אותך אליה.
כבר הזכרתי את פריז, שם כתבתי את עבודת הדוקטורט שעסקה בנושא שמאוד מעסיק אותי - כיצד מתפתחות עמדות חברתיות ופוליטיות של ילדות וילדים. המחקר שעשיתי הראה שגם לילדים בני חמש יש תובנות עמוקות. אומנם ילדים לא מרבים לשוחח על נושאים של מבוגרים אבל כששואלים אותם לדעתם, מגלים שילדים וילדות יותר נבונים ממבוגרים רבים שאני מכירה...וזו הסיבה שכל ספריי עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים – אני יודעת שנושאים אלו מרתקים את קוראיי הצעירים.
אני מרצה במכללה לחינוך על שם דוד ילין שבירושלים ,מתמחה בגיל הרך ואוהבת מאוד את העבודה שלי. ארבעה ימים בשבוע אני מבקרת בגני ילדים מסוגים שונים, משוחחת עם הילדות והילדים, משחקת ומציירת איתם, קוראת להם ספרים ונ ה נ י ת.