אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שלום עליכם : מאחורי הספרים


מארק טוויין היהודי

שלום-עליכם, אמת היא, הוא „מַארק טוֶן היהודי” – אבל בכדי שיהיה לאדם גדול אפשר שחסר לו בקרב לבו אותו הצווּי המוחלט של המוסריוּת, העושה את הסופר לגדול, שכל מלה שלו נעשית לבסוף לאורים ותומים. אותה היכֹלת המוסרית היא בשביל הסופר מין חוט של שדרה, העושה את קומתו זקופה. שלום-עליכם, אמת היא, הוא שיצר לנו את הטפוס הנצחי של מנחם-מנדיל ונתן לנו את „טוביה החולב” – אבל בכדי שיהיה לנו לאותו היוצר, אשר יכיר בו לא רק הרֹב הגדול, כי-אם גם המעטים המבינים, אפשר שחסרה לו רק אותה היכֹלת של הפסיכולוג, המפלס לנו את הנתיב לתוך החיים הנסתרים של הנשמות המורכבות ומטֹרפות גם יותר קצת. יש רגעים, שהקורא אינו יכול בשום אפן לציֵר לעצמו, כי הפסיכיקה של שלום-עליכם גבוהה הרבה יותר מזו של מנחם-מנדיל. שלום-עליכם, אמת היא, הוא הכותב לנו את ספורי-הילדים הנחמדים – אבל בכדי שיהיה לנו לסופר, אשר לא נוכל לשכוח את המלה שלו לנצח, אפשר שחסר לו רק אותו הכּח האיסתיטי, העושה את המסַפּר לאָמן. לא ידע הסופר המצוין הזה את סוד המדה הנכונה.

אין שום ספק, כי כל האמורים בזה היו טמונים בנשמתו של שלום-עליכם, אִם לא במלוּאם, כי אז לכל-הפחות, ביסודותיהם, אלא שההוּמוֹריסטן שלו בלע אותם – וזוהי גדולתו. מין גבור הוא, אשר כבש את כשרונותיו ואשר וִתּר עליהם, בכדי שיהיה לנו לההוּמוריסטן היותר טוב, שנתנה לנו ספרותנו.

כי הנה שלש מדרגות אני יודע אצל סופר. יודע אני אותו, כשהוא עומד על המדרגה היותר פרימיטיבית והוא מביט על עצמו ועל העולם מסביב בכֹבד-ראש, מקמט את מצחו כ'ד שעות ביום במשך שבעים שנה ונוטל את סבל-החיים על שכמו בכבֵדות ונאנח תחתיו. המדרגה השנית היא, כשהוא ממלא שחוק פיו לכל חזיון מחזיונות החיים, אלא שהוא מוציא מן הכלל הזה את האחד – את עצמו. ואולם המדרגה היותר גבוהה היא השלישית: כשהסופר כבר הגיע עד לאותה המעלה, שהוא מוצא און בנפשו לתת לצחוק את נפשו הוא. שלום-עליכם, כמדומני, בא עד למדרגה זו. היה לו כחות של בורא-נפשות, עד כדי להיות למספר מצוין, היה לו כחות של משורר לירי, עד כדי לבאור לנו עולמות נפלאים, ובא שלום-עליכם וּוִתּר על כל אלה – לטובת השחוק שלו. בא ושִׂחק לנו ולעצמו ולכל עולם כֻּלו.

בא ושם לצחוק את כל חייו, בא ושם לצחוק גם את מותו. כי הנה כתב לנו צוָאה, שההוּמוריסטן שבו משַׂחק שם גם מאחרי קברו. אדם כזה היה לנו רק אחד. 

דוד פרישמן , 1917 
מתוך פרוייקט בן יהודה