
איך הפכת לסופר?
אני חושב שזה קרה לי בעקבות קריאת ספרים.
הסופרים האהובים עלי הפכו לגיבורי ורציתי להידמות להם.
מה הדבר הכי נעים בכתיבה?
זו תחושת הישג שאני מרגיש כשאני מתחיל מלא כלום
ומצליח לכתוב סיפור שיש בו דמויות ועלילה.
מה הדבר הכי גרוע בכתיבה?
אני כותב כשעתיים ביום ולרוב נדמה לי שזה בזבוז זמן
ואני מתפלא איך בתום שנה יוצא סיפור מכל השעות המבוזבזות.
עניין גרוע אחר הוא הבדידות של הכותב. אני חושב שיכול להיות נעים ללכת לפעמים למשרד ולפגוש אנשים, במקום לשבת בחדר לבדי.
האם אתה משתף אחרים תוך כדי כתיבת ספר?
לא. אני לא מדבר עם איש על ספר לפני שאני גומר לכתוב אותו.
כתיבת הספר בורות נמשכה שנה ובמהלכה לא דיברתי עליו עם איש,
גם לא עם בני משפחתי. ככל שמדברים על משהו, כך נוטים פחות לבצע אותו.
מתוך שלא דיברתי על הספר הייתי מוכרח לכתוב אותו.
הסיפור גדל בתוכי ולא הייתה לי דרך אחרת.
אני כותב בשביל עצמי. אינני יכול לדמיין את קוראי.
אני פשוט כותב ספרים שהייתי נהנה לקרוא ומניח
שאם אני נהנה מהם, ייהנו מהם גם אחרים.
מה ההבדל בין כתיבה לילדים ובין כתיבה למבוגרים?
אני חושב שכתיבה לילדים אינה שונה בהרבה מכתיבה למבוגרים.
מה שהופך ספר לילדים לספר טוב הוא המאמץ המושקע בו.
העולם הספרותי נוטה להתייחס לספרות ילדים כאל נחותה לעומת ספרות למבוגרים. אבל בהסתכלות לאחור- בספרי הילדים הקלאסיים אפשר למצוא עלילה מפותחת היטב,מבנה ואיפיונים.
מתי החלטת לכתוב לילדים ולא למבוגרים?
זה קרה אחרי כשהייתי סטודנט והחלטתי לעבוד כעוזר למורה בבית ספר יסודי. עשיתי את זה כי התפקיד נראה לי קל- בלי שעורי בית, בלי מבחנים. נהניתי מזה מאוד , אהבתי את כל הילדים .
ותוך זמן קצר התחבב עלי התפקיד וחשבתי לנסות לכתוב ספר לילדים.
בעבר התחלתי לכתוב למבוגרים. הקדשתי לכך כשנתיים והגעתי למסקנה שזה לא בשבילי.
ואז התחלתי לכתוב את בורות ונסחפתי.
שאלות של מורים ותלמידים ללואיס סצ'ר ותשובות שלו
מתוך האתר של הסופר.