אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

תרצה אַתַר : מאחורי הספרים

באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות העברית אוני תל אביב
העיתונאית אילת נגב שוחחה עם יעל ונתן, ילדיה של תרצה, שהתבגרו בינתיים. לפניכם קטעים ממה שנאמר בשיחה . הדברים בשלמותם מובאים בספר 'חיים פרטיים' שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות 2001


נתן מספר:
ביני ובין אמא היה דיאלוג נהדר. בגיל שנתיים, שלוש,  הייתי אומר לה נושא והיא הייתה כותבת עליו שיר:
שיר על טרקטור, שיר על אקורדיון. כך נולד הספר נוני נוני אין כמוני שאמא הקדישה לי. כשיצא הספר הגננת בקשה שתקרא ממנו לילדים. מכיוון שהייתה שחקנית קראה בהמון דרמטיות. ואני, שהשירים היו עלי, רציתי למות מרוב בושה. התפללתי שתגמור ונלך הביתה.

יעל מספרת:
לא אהבתי שהיא כותבת עלי. מה זה שהיא מספרת לכולם איך אני הולכת לקנות פיתות או פוגשת כלב בחצר? אבל היום, כשאני מטיילת עם רומי בתי, אני מזהה את החוויות הקטנות שהיו לנו. אמא תמיד עמדה לשרותי. אף פעם לא קרה שפניתי אליה והיא אמרה: אני כותבת עכשיו.