אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

יונה טפר : מאחורי הספרים

סוס השמים של סער 

את הספר הזה כתבתי בגלל בת אחי. פתאום נולדה לנו במשפחה ילדה שכל מה שעניין ומשך אותה היו סוסים. כבר בגיל שלוש הזמינה ליום הולדתה סוס במתנה, ומשלא הצליחה לקבל סוס אמיתי, הייתה מוכנה להסתפק בסוסי צעצוע, בפסלים ובתצלומים של סוסים. ככל שגדלה הלכה גם אהבתה לסוסים וגדלה, היא חלמה על סוסים, ציירה סוסים והייתה מוכנה לעשות הכל כדי לממש את חלומה. מאהבתה קיבלתי את ההשראה לכתוב את הסיפור על יעל שחולמת על סוס ופוגשת,עם חברתה את הרוכב המסתורי.

לעזוב בית
זהו ספר אמיתי, המספר מה קרה לי ולילדים רבים בשנת תש'ח, השנה בה קמה מדינת ישראל. הסיפור נולד מתוך חוויות הזכורות לי ממלחמת העצמאות, כשחברי ואני נאלצנו לעזוב באישון לילה את ביתנו בקיבוץ דפנה והפכנו לפליטים בעיר חיפה, שם חיינו הרחק מהבית ומההורים שלנו עד תום המלחמה.
בספר אני מספרת על החיים במקלט, על משחקי המלחמה שהמצאנו, איך הערצנו את הפלמחניקים, וכמה נדהמנו וכאבנו כשנודע לנו על נפילת אנשי המחלקה בקרב נבי-יושע, איך חיינו כפליטים בבתים שננטשו על ידי ילדים ערבים ואיך שבנו הביתה. בתום המלחמה. הספר זכה בפרס זאב.

בשיר 'רוצה לשחק עם כולם' שלקוח מתוך הספר 'רגע שקשה לשכוח' אומרת הילדה:
אני עומדת בצד, בפינה,/ הם קוראים לי שמנה.
לא משחקת עם אף אחד / בקצה המגרש, לבד.
ואני כל כך רוצה / עם כולם לשחק בקבוצה /
בכדור, בקפיצה, / להתחרות בריצה,
לא לשמוע את כל השכונה: 'הנה השמנה!'
ופעם אחת להיות ראשונה,
(לא שלישית או שניה),
ראשונה ושונה.

שיר זה מבוסס על הרגשתי כילדה, וכך גם ספרי 'יונתן ומגן היונואינים', המספר במקום על ילדה שמנה על ילד רזה מאוד, הרוצה יותר מכל שחבריו ישתפו אותו בקבוצת הכדורגל שהם מקימים. יונתן אינו זוכה בכך, אבל דווקא בזכות דמיונו העשיר וכשרון הציור שלו קבוצתו מנצחת.
בחרתי לקרוא לילד בסיפור זה 'יונתן' ולגיבור הדמיוני שהוא מצייר 'מגן היונואינים'? כי כבר רמזתי שבכל סיפור שלי טמונה חוויה מהעבר הרחוק או הקרוב שחוויתי בעצמי.