נעמי שֶמר : מאחורי הספרים

הסיפור על 'לו יהי'

בקיץ 1973 הרבו להשמיע ברדיו את השיר LET IT BE של להקת החיפושיות. השיר מצא חן בעיני, אבל לא אהבתי את השם העברי שנתנו לו - 'שיהיה'. בלבי קראתי לו 'לו יהי ' ותכננתי להכין לו גרסה עברית בשם זה. באותו קיץ פנתה אלי חברתי, הזמרת חוה אלברשטיין, בבקשה שאכתוב לה שיר חדש וסיפרתי לה על תכניתי בקשר לשיר של הביטלס.
בימים שבין יום כיפור לסוכות התקשרה אלי חוה והזכירה לי את שיחתנו. היא באה לביתי והשמעתי לה את המלים שכתבתי לשיר, שנתנו ביטוי לדאגות ולחרדות אשר עוררה בי המלחמה שפרצה יום יומיים לפני כן. בעודנו שרות את הגרסה העברית שכתבתי לשיר LET IT BE חזר הביתה מרדכי בעלי.
הוא שמע את השיר החדש ואמר: 'אני לא אתן לך לבזבז את השיר הזה על מנגינה של זרים. זוהי מלחמה יהודית ותעשי לה מנגינה יהודית'. כעבור שעה קלה הייתי בדרכי להופעה בטלויזיה ובעודני יושבת במכונית הנוסעת, כתבתי מנגינה חדשה, שגם בה באה לידי ביטוי המועקה של המלחמה.
כך יצא שהשיר של הביטלס היה מעין פיגום לשיר חדש לגמרי - לו יהי .

הסיפור על 'ירושלים של זהב'

בחוף 1967 פנה אלי גיל אלדמע מ'קול ישראל' בשמו של טדי קולק, ראש העיר ירושלים דאז, והזמין אצלי שיר על ירושלים. מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט זהב בדמות ירושלים.
לביצוע השיר בחרתי בשולי נתן, מורה חיילת שביצעה אותו בקול פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, וכעבור שלושה שבועות, כששיחררו הצנחנים את הכותל המערבי, היה בפיהם המנון מוכן. באותו יום הוספתי לשיר בית רביעי, לכבוד הניצחון.

----------------------------

נעמי שמר- שתי פגישות

פעמיים פגשתי את נעמי שמר בביתה.  בין הפגישה הראשונה לפגישה השנייה חלפו שנים רבות. הפגישה הראשונה התרחשה לפני כשלושים שנה. באותו זמן קיבלתי על עצמי להיות עורכת של עיתון חדש  לילדים וחיפשתי לו שם. התייעצתי עם אנשים שונים שהציעו כל מיני שמות.. אחת ההצעות היתה לקרוא לעיתון פלפל, הצעה אחרת היתה לקרוא לו פילפילון והצעה שלישית  היתה לקרוא לו בשם שהוא קצת מזה וקצת מזה:

 פיל- פל.  בין האנשים שאיתם התיעצתי בעניין בחירת השם הייתה נעמי שמר.

'מה דעתך על השם פיל- פל לעיתון?' שאלתי אותה.

בשום אופן אל תקראי לו כך', אמרה נעמי '  אין בעברית מילה כזאת. פיל- פל ועיתון לילדים ראוי לשם עברי. קיבלתי את עצתה של נעמי והחלטתי לקרוא לעיתון בשם 'פילון'. זו היתה פגישתנו הראשונה וראשיתה של הידידות  בין שתינו.

כעבור שנים רבות, באתי, בפעם השנייה, לביתה של נעמי שמר, כדי להזמין אותה להיות סופרת החודש של אתר האינטרנט 'דףדף' שבעריכתי.

היא כבר הייתה חולה מאוד, אבל שמחה לקבל את ההזמנה, וקיבלה אותי במאור פנים. שעה ארוכה ישבה וסיפרה לי על עצמה ועל כתיבתה, ענתה על שאלותי, וגם נתנה לי תמונות מהאלבום שלה. כשבוע לאחר פגישתנו אושפזה נעמי שמר בבית חולים.

בתה הללי הספיקה להראות לה את העמודים שלה במדור הסופרים שבאתר.

יש בהם שאלות ותשובות, רשימת ספרים, סיפורים מאחורי הספרים ואלבום תמונות. הם שימחו מאוד את ליבה של נעמי בימיה האחרונים. 

נירה הראל
28/11/2007