חיים נחמן בְּיַאליק

המשורר חיים נחמן ביאליק נולד בכפר ראדי שבאוקראינה, בשנת 1873, ילד שמיני להוריו העניים. כשהיה עדיין פעוט מת אביו, וקשה היה לאימו לפרנס את המשפחה. לכן לקח אותו סבא שלו אליו, וגידל את חיים נחמן בביתו. מגיל צעיר אהב חיים נחמן לקרוא וללמוד, וגם לכתוב שירים. שירו הראשון, ''אל הציפור'', התפרסם כשהיה בן 18. בגיל 27 הקים, עם חבריו ,בעיר אודסה שברוסיה, את הוצאת הספרים ''מוריה'', וכתב שירה למבוגרים. 
ביאליק חי כמה שנים בפולניה ובגרמניה, ואף ביקר בארץ ישראל, אבל רק בשנת 1924 עלה ארצה והתיישב בתל אביב, עם אשתו מניה. עיריית תל אביב כיבדה אותו עם בואו, ובטקס רב משתתפים, קראה על שמו את הרחוב שבו החל לבנות את ביתו היפה. הוא גר בבית הזה כתשע שנים, שמהלכן היה הבית מרכז התרבות של העיר. בשנות חייו בארץ, עסק ביאליק בפעילות ספרותית מגוונת. הוא כתב שירים וסיפורים, וגם תרגם ועיבד וערך וכינס יצירות של אחרים. בשנת 1934 יצא ביאליק לווינה, לניתוח. הניתוח נכשל והוא מת. אבל כבד ירד על היישוב העברי בהיוודע דבר מותו של ''המשורר הלאומי' ארונו הובא ארצה ובהלווייתו השתתפו המונים. הוא נקבר בבית העלמין שברחוב טרומפלדור בתל אביב. 
יצירותיו של ביאליק לילדים ראו אור בכמה ספרים. האגדות שעיבד כלולות בספר ''ויהי היום''. ביניהן נמצאות אגדות המלך שלמה, שאחת מהן היא האגדה ''מי ענד לדוכיפת ציצת נוצה''. בספר ''שירים ופזמונות לילדים'' מכונסים כל שירי הילדים של ביאליק, שאהב מאוד ילדים, אף שלא היו לו ילדים משלו. לאחר מות המשורר, הפך ביתו שברחוב ביאליק 22 למוזיאון, ומתקיימות בו פעולות תרבות והדרכה. 
את דיוקנו המצוייר של ביאליק , שתלוי במוזיאון צילמה נירה הראל