גלילה רון פדר עמית : שאלות ותשובות
מתי התחלת לכתוב סיפורים?
התחלתי לכתוב סיפורים כשהייתי בת תשע. גדלתי בחיפה, בבית שהיה מוקף בחורשת אורנים ותמיד השתייכתי לחבורה שחיפשה הרפתקאות. לצערנו, הייתה השכונה שלנו שקטה, לא הגיעו אליה מרגלים גם לא גנבים, והחבורה שלנו נשארה מחוסרת עבודה. כבר לקראת כניסתי לכיתה ד', בתום חופשת הקיץ, הבנתי שחיי עומדים להיות מאוד משעממים. את מדינת ישראל הקימו לפני שנולדתי, ילדים אחרים עזרו למחתרות לגרש את הבריטים מהארץ, ואם אני שואפת להרפתקאות מסעירות, עלי להמציא לעצמי חיים אחרים. וזה מה שהתחלתי לעשות. הלכתי לחנות, קניתי מחברת, חזרתי הביתה, והתחלתי לכתוב את הסיפור הראשון שלי.
איך נולד הרעיון לכתוב את הספר 'אל עצמי''?
זהו סיפורו של ציון כהן, ילד מבית הרוס מבית שאן, שעובר למשפחה אומנת בחיפה. אני עצמי הייתי אם אומנת לעשרה ילדים, שמסיבות שונות לא יכלו לגור בבית, ובמקום שישלחו אותם למוסד או לפנימייה או לקיבוץ, שלחו אותם אלי. החיים אתם השפיעו עלי כל כך, שהרגשתי צורך לבטא את מה שעובר עליהם. יכולתי לכתוב סיפור אמיתי על אותם עשרה ילדים, או על אחד מהם, אבל חשבתי שזה לא הוגן לשתף את כל העולם בבעיות שלהם. לכן בחרתי להמציא את ציון כהן, דמות ספרותית שלא הייתה ולא נבראה, ולשלב בה פרטים מכל אחד מעשרת הילדים.
מדוע בחרת שגיבור סיפורך יהיה דווקא ג'ינג'י?
אודי שחר, גיבור סידרת ג'ינג'י, הוא ילד מיוחד, כי הוא חי רוב הזמן בעולם הדמיון. חיפשתי דרך לתאר את הייחוד שלו גם במראהו החיצוני. רציתי שיהיה בולט ויוצא דופן, אבל לא הכי יפה ולא הכי מוכשר ולא הכי חכם וגם לא הספורטאי הכי טוב. מצד שני, גם לא התכוונתי שהוא יהיה הכי שובב או הכי מפריע. הרעיון שהוא יהיה ג'ינג'י, מצא חן בעיני, כי ג'ינג'יות היא לא יתרון אבל גם לא חיסרון.
מדוע החלטת לכתוב את סדרת מנהרת הזמן?
החלטתי לכתוב את סדרת מנהרת הזמן, כי בפגישות שלי עם תלמידים גיליתי שילדים מתקשים לקלוט היסטוריה. גם המצטיינים שביניהם, שוכחים הכול למחרת המבחן. לכבוד שנת החמישים למדינת ישראל, רציתי להעניק לקוראי מתנה מיוחדת - היסטוריה בכיף. באמצעות שני ילדים בני זמננו, אני חוזרת אתם אחורה בזמן לאירועים שונים שהתרחשו לפני קום המדינה.
האם את כותבת גם למבוגרים?
אני כותבת ספרים גם למבוגרים, אבל בראש וראשונה אני רואה את עצמי כסופרת לילדים ולבני נוער. לילדים יש דמיון פורה, שהולך ומתייבש כשהם מתבגרים. יוצאי דופן הם כמובן הסופרים, שאצלם הדמיון ממשיך לנבוע. משום כך אני מרגישה נוח יותר בחברת ילדים ויש לי שפה משותפת איתם. אני אוהבת להקשיב להם, לשוחח איתם ולהתבונן בהם, וכאשר נולד בי רעיון לסיפור, כמעט תמיד הוא יהיה קשור בדרך כלשהי בילד.
.
התחלתי לכתוב סיפורים כשהייתי בת תשע. גדלתי בחיפה, בבית שהיה מוקף בחורשת אורנים ותמיד השתייכתי לחבורה שחיפשה הרפתקאות. לצערנו, הייתה השכונה שלנו שקטה, לא הגיעו אליה מרגלים גם לא גנבים, והחבורה שלנו נשארה מחוסרת עבודה. כבר לקראת כניסתי לכיתה ד', בתום חופשת הקיץ, הבנתי שחיי עומדים להיות מאוד משעממים. את מדינת ישראל הקימו לפני שנולדתי, ילדים אחרים עזרו למחתרות לגרש את הבריטים מהארץ, ואם אני שואפת להרפתקאות מסעירות, עלי להמציא לעצמי חיים אחרים. וזה מה שהתחלתי לעשות. הלכתי לחנות, קניתי מחברת, חזרתי הביתה, והתחלתי לכתוב את הסיפור הראשון שלי.
איך נולד הרעיון לכתוב את הספר 'אל עצמי''?
זהו סיפורו של ציון כהן, ילד מבית הרוס מבית שאן, שעובר למשפחה אומנת בחיפה. אני עצמי הייתי אם אומנת לעשרה ילדים, שמסיבות שונות לא יכלו לגור בבית, ובמקום שישלחו אותם למוסד או לפנימייה או לקיבוץ, שלחו אותם אלי. החיים אתם השפיעו עלי כל כך, שהרגשתי צורך לבטא את מה שעובר עליהם. יכולתי לכתוב סיפור אמיתי על אותם עשרה ילדים, או על אחד מהם, אבל חשבתי שזה לא הוגן לשתף את כל העולם בבעיות שלהם. לכן בחרתי להמציא את ציון כהן, דמות ספרותית שלא הייתה ולא נבראה, ולשלב בה פרטים מכל אחד מעשרת הילדים.
מדוע בחרת שגיבור סיפורך יהיה דווקא ג'ינג'י?
אודי שחר, גיבור סידרת ג'ינג'י, הוא ילד מיוחד, כי הוא חי רוב הזמן בעולם הדמיון. חיפשתי דרך לתאר את הייחוד שלו גם במראהו החיצוני. רציתי שיהיה בולט ויוצא דופן, אבל לא הכי יפה ולא הכי מוכשר ולא הכי חכם וגם לא הספורטאי הכי טוב. מצד שני, גם לא התכוונתי שהוא יהיה הכי שובב או הכי מפריע. הרעיון שהוא יהיה ג'ינג'י, מצא חן בעיני, כי ג'ינג'יות היא לא יתרון אבל גם לא חיסרון.
מדוע החלטת לכתוב את סדרת מנהרת הזמן?
החלטתי לכתוב את סדרת מנהרת הזמן, כי בפגישות שלי עם תלמידים גיליתי שילדים מתקשים לקלוט היסטוריה. גם המצטיינים שביניהם, שוכחים הכול למחרת המבחן. לכבוד שנת החמישים למדינת ישראל, רציתי להעניק לקוראי מתנה מיוחדת - היסטוריה בכיף. באמצעות שני ילדים בני זמננו, אני חוזרת אתם אחורה בזמן לאירועים שונים שהתרחשו לפני קום המדינה.
האם את כותבת גם למבוגרים?
אני כותבת ספרים גם למבוגרים, אבל בראש וראשונה אני רואה את עצמי כסופרת לילדים ולבני נוער. לילדים יש דמיון פורה, שהולך ומתייבש כשהם מתבגרים. יוצאי דופן הם כמובן הסופרים, שאצלם הדמיון ממשיך לנבוע. משום כך אני מרגישה נוח יותר בחברת ילדים ויש לי שפה משותפת איתם. אני אוהבת להקשיב להם, לשוחח איתם ולהתבונן בהם, וכאשר נולד בי רעיון לסיפור, כמעט תמיד הוא יהיה קשור בדרך כלשהי בילד.
.