לאה נאור : שאלות ותשובות
כשהיית קטנה רצית להיות סופרת?
לא. היה לי חלום לגמרי אחר. רציתי להיות גננית ולגדל פרחים, כי אהבתי בילדותי לשחק בבוץ, למעשה המים והחול היו הצעצועים היחידים שהיו לי. גיליתי לשמחתי כי לא רק לילדים מותר לשחק בבוץ. יש מקצוע שבו אנשים מבוגרים מתיזים מים, חופרים בחול, וזה בדיוק מה שרציתי לעשות.
האם הדברים הדמיוניים שאת כותבת קרו באמת?
כשהייתי צעירה מאד חשבתי שאני יכולה להמציא עולם דמיוני שאין לו שום קשר למציאות. המצאתי ילדות שזורעות זרעים של מסטיק, ומחכות בכל הרצינות שהמסטיק יצמח ויבשיל, אבל התברר לי שילדות וילדים, בעקבות היצירה שלי 'זרעים של מסטיק', באמת זרעו חתיכות מסטיקים באדמה, והשקו וחיכו. ואולי הם עדיין מחכים. יותר מזה: קיבלתי מכתב ממנהל הגן הלאומי 'מודיעין', ובו מעטפה עם כמה זרעים של השיח אלת המסטיק. הוא כתב לי שישנם מבקרים שקוטפים ולועסים את הזרעים, ולכן השם 'זרעים של מסטיק' לא כל כך דמיוני כמו שחשבתי.
איך את כותבת שירי פתיחה לתוכניות טלוויזיה?
הקושי הגדול מתחיל בתכניות הקנויות והמתורגמות. אני מקבלת קלטת עם התוכנית הראשונה, עדיין לא מתורגמת, ואני צריכה להתאים את המלים של השיר לתוכן, לדמויות, לתמונות הפתיחה, וגם ללחנים שהם לפעמים מסובכים (כמו בתוכנית 'הלב' השיר על מרקו, או בתוכניות על גברת פלפלת, המומינים ועוד). קל יותר בתוכניות המקוריות, כמו קשקשתא, הבית של פיסטוק, רכבת ההפתעות או פרפר נחמד. השיר נולד עם התוכנית, ואני יכולה להיות שותפה לעיצוב היצירה. יש לי חופש בכתיבה, כי המלחין והבמאי יהיו מוכרחים להתאים את המנגינה ותמונות הפתיחה לשגעונות שלי.
כמה ספרים את כותבת ביום?
יש לי ספר בשם 'מקהלה עליזה' שהשיג את שיא האיטיות. עשר שנים לקח לספר הזה לראות אור. העבודה על ספר יכולה להימשך שנה, שנתיים, וגם הרבה יותר. הכתיבה שלי קלה, אבל לרוע המזל אני מוחקת הרבה מאד. שאלו פעם את הסופר עגנון: מה כתבת אתמול? והוא ענה: כל הבוקר עבדתי קשה מאד וכתבתי פסיק, וכל אחרי הצהרים עבדתי עוד יותר קשה ומחקתי אותו. גם אצלי המצב דומה. אני רואה את עצמי בת מזל אם אני כותבת ביום אחד כמה שורות שנשארות.
האם קרה לך פעם שלא היתה לך תשובה לשאלה ששאלו אותך ילדים?
הרבה פעמים. למשל, ילדה בכתה ד' שאלה אותי שאלה שעדיין אין לי עליה תשובה: למה השירים שלך, גם כשהם מצחיקים, הם קצת עצובים?
ועדיין אני חושבת על תשובה לשאלה שילד שאל את בעלי, הסופר מרדכי נאור:
תגיד לי, בן כמה היית כשהיית ילד?
גם לשאלה הזאת אינני יודעת את התשובה, אבל זהו בדיוק הגיל שבשבילו אני כותבת. ויש לי ספר וגם שיר בשם: 'אבא, בן כמה היית כשהיית ילד?'
ילדה אחת, שאהבה מאד את ספרי 'היום הראשון הכי קשה, שאלה אותי אם יש קשר בין השם שקראתי לגיבורת הספר, רחל, לבין שמי, לאה. גם על שאלה זו אינני יודעת את התשובה