חוה חבושי : מאחורי הספרים

מאחורי הספרים
שאלות ותשובות
כל הספרים
אלבום תמונות

מתנה נושמת

זוהי אסופת סיפורים אשר המכנה המשותף שלהם - בעלי חיים (בעיקר כלבים, אבל לא רק) ובני אדם, בעיקר ילדים. מאחורי הספרים ניצבת בגלוי ובגאווה החיבה הגדולה שלי לבעלי חיים. את הספר כתבתי בעזרתו המקצועית והנדיבה של יאיר שוחט, האיש שעל הכלבייה בקיבוץ משמר העמק. אירועים והתרחשויות שנתקלתי בהם באופן אישי או שמעתי עליהם מיאיר, עברו עיבוד ספרותי והפכו לסיפורים - חלקם משעשעים, מצחיקים, אחרים מותחים או מרגשים - אבל כולם אמינים מבחינת התנהגות הכלבים. הספר נועד בראש וראשונה לגרום הנאה, אבל כערך מוסף, ניתן ללמוד ממנו הרבה על אותו יצור המכונה, ולא במקרה - ידידו הטוב של האדם.

אסור לבזבז שקיעות
הספר הזה - אשר אני מכנה אותי ביני לבין עצמי 'ספר למיטיבי קרוא', שכן הוא כתוב בסגנון כתיבה הדורש ריכוז רב ועבודת פענוח מצד הקורא - נכתב מתוך בחינה עצמית עמוקה כאמא וכבן אדם. הספר נפתח במלים של מיקי בן הכמעט שלוש-עשרה: 'היא הבטיחה ולא קיימה. אמא שלי.' ולאורך שמונים ושבעת העמודים שלו אני מנסה לבחון את פשר אותה הבטחה, במישור הסיפורי כמו במישור הרעיוני. מה הם חובות הורים לילדיהם? האם יש גבולות לנתינה? האם הורה הוא קודם כל הורה ורק אחר כך בן אדם? הרבה שאלות מהסוג הזה העסיקו אותי בשעת כתיבת הספר, ותשובות לא בהכרח נמצאו גם לאחר סיומו. כשכתבתי את הספר הייתי משוכנעת שהעלילה מבוססת על גרעין של סיפור ששמעתי מחברים שלי. רק הרבה זמן לאחר שהספר יצא לאור הבנתי - להפתעתי הגמורה - שהסיפור ארע בצורה הרבה יותר מדויקת במשפחתי.

דוּשה
הספר הזה נולד מתוך אסון קשה. עידן סגל בן האחת-עשרה, שאמו כינתה אותו 'דושה' נהרג בעת טיול שנתי עם כיתתו. הוריו בקשו להנציח את זכרו בעזרת ספר. כיוון שאחת התכונות הבולטות של עידן הייתה האהבה שלו לחי ולצומח, הם חיפשו סופר שיש לו זיקה לנושאים הללו. כשפנו אלי בבקשתם, הקשבתי לסיפוריהם על עידן, ובמקום ספר זיכרון שפונה למשפחה וחברים בלבד, הצעתי להם ספר מסוג אחר. הצעתי להם ספר שגיבורו יהיה עידן אבל יהיה בו עניין גם לילדים ואנשים שלא הכירו אותו. וכך, בהסכמת המשפחה, ובשיתוף פעולה מלא עמם, נכתב 'דושה', כשהוא מבוסס על אישיותו של עידן אבל ההתרחשויות ברובם הגדול פרי דמיוני