נתן אַלְתֶרְמַן : מאחורי הספרים
נו'ן = 'ניצחון' או 'נס'?
'נס גדול היה פה' מסכת לחנוכה מאת אלתרמן הצעיר
כי כך מתחיל סיפור המחזה -
מסכת לחנוכה של נתן אלתרמן זה היה בחנוכה 1933 הידועה גם בשם נס גדול היה פה, היא מפגן מרהיב ושובה לב של פעלולי צליל וצבע, תנועה ומפנים דרמטיים מפתיעים. מסכת זו מיועדת אמנם לילדים, אך קריאה שהויה תגלה שלפנינו יצירה בעלת חזות קלילה והגות מעמיקה. ילד יוכל אמנם ליהנות מעלילתה הגלויה ומן המפנים הקומיים שבה, אך לא יבין אפילו את מקצת רזיה. בדבריה הגוליים אין זו אלא מסכת לחנוכה, שגיבוריה הם כלי בית היוצאים למלחמת 'מעטים מול רבים', אך בסמוי זוהי אלגוריה מחכימה, שלקחיה פרושים על פני תחומים רבים, הסטוריים ועכשויים... ממבט ראשון, לפנינו כעין אפוס ובמרכזו גיבור הנאבק על עצמאות ישראל, אך לאמיתו של דבר זוהי יצירה פרודית, אנטי הרואית , שהרי אין עלילתה מתארת אלא את ההכנות לפעולה ולא את הפעולה עצמה, גיבוריה הם אי- גיבורים מובהקים, שכלל לא הכריעו את המערכה... היצירה שייכת לתקופה מוקדמת, שוחרת השלום של אלתרמן הצעיר, שבה נדון כל עניין צבאי וכוחני בחשדנות ובאירוניה. זה היה בחנוכה ראה אור לראשונה בעיתון דבר (מוסף לילדים) בשנת 1933, חודשים אחדים לאחר שובו של אלתרמן מארבע שנות לימוד בצרפת...בד בבד עם השתלבותו ב'רפובליקה הספרותית' בת הזמן- בעיתונות ובבמה הקלה, החל המשורר בן העשרים ושלוש לתרגם ספרי ילדים פופולריים. יתכן שצרכי פרנסה הם שהובילו את נתן אלתרמן באותן שנים אל ספרות הילדים, המקורית והמתורגמת, ויתכן שהגורם המכריע לא היה אלא רצונו לרצות את אביו, איש החינוך, שהתאכזב, כידוע, מהחלטת בנו לנטוש את המקצוע האקדמי לטובת החיים הבוהמיאניים. אלתרמן הצעיר פנה איפא בעת ובעונה אחת אל שני כיוונים מנוגדים תכלית הניגוד: לספרות הילדים התמימה, הנכתבת למען ילדים רכים הקמים בבוקר ללימודיהם בגן ובבית הספר, ולבמה הקלה המפולפלת, המיועדת לאותם קוראים בוגרים החוזרים לביתם מבילוייהם בשעות הקטנות של הלילה. ...על רקע זה ניתן לראות במסכת זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה כעין תרכובת של הכתיבה לילדים ושל הכתיבה לבמה הקלה. אלתרמן, שחתם באותה עת על יצירותיו בשם'אלוף נו'ן' (על משקל אלוף שום הביאליקאי), בחר את שם העט שלו מן האות הראשונה והאחרונה בשם משפחתו- אל'ף ונו'ן (וכן מן האות הראשונה והאחרונה של שמו הפרטי). אלוף נו'ן- שמו של נתן אלתרמן, 'נוניק' בפי בני משפחתו- הביס את מתחריו ויריביו וזכה 'בכל הקופה.' כאן וביצירה המשלימה 'מעשה בחיריק קטן', הראה אלתרמן אל נכון כיצד יכול אדם (או עם) קטן ומזולזל להפוך את 'נתוני הפתיחה' העלובים שלו למנוף אדיר להצלחה. דווקא קטנותו מחייבת אותו להתאמץ יותר מאחרים. הכורח להילחם על ערכים בסיסיים כעצמאות וריבונות, שעמים אחרים זוכים בהם בהיסח הדעת, מחייבת את הפרט ואת האומה במאמצים עילאיים, המוכתרים באותו הישג, שיש הרואים בו 'ניצחון' ואחרים רואים בו 'נס'. מתוך הפרק הראשון בספרה של פרופ' זיוה שמיר:
תבת הזמרה חוזרת - על שירי הילדים של נתן אלתרמן.
פשר השם 'תבה מזמרת' - מהי תבה מזמרת? מה טיבה ובמה כּחה? בּשעה שפּותחים אותה, לו רק כּזרת, קול זמר עולה מתוכה. כּי חבוי בתוכה מנגנון זעיר הנעור בסב המכסה על ציר. ובכחו מתחילה לזמר ולנגן היא אכן, כּשמה כּן היא. כך גם טיב ספרי זמר. בכך הם דומים/ לתבות מזמרות כאחים תאומים/ ולספר אמרתי:'שיריך עמך./ לו רק אל יביש נא פנימך את שמך./ ובפתח אותך איש או נער, ולואי/ ותשמיע דבר זמר ולא דבר הבאי'.
דברי המשורר בפתח הספר 'התבה המזמרת'.
'נס גדול היה פה' מסכת לחנוכה מאת אלתרמן הצעיר
כי כך מתחיל סיפור המחזה -
מסכת לחנוכה של נתן אלתרמן זה היה בחנוכה 1933 הידועה גם בשם נס גדול היה פה, היא מפגן מרהיב ושובה לב של פעלולי צליל וצבע, תנועה ומפנים דרמטיים מפתיעים. מסכת זו מיועדת אמנם לילדים, אך קריאה שהויה תגלה שלפנינו יצירה בעלת חזות קלילה והגות מעמיקה. ילד יוכל אמנם ליהנות מעלילתה הגלויה ומן המפנים הקומיים שבה, אך לא יבין אפילו את מקצת רזיה. בדבריה הגוליים אין זו אלא מסכת לחנוכה, שגיבוריה הם כלי בית היוצאים למלחמת 'מעטים מול רבים', אך בסמוי זוהי אלגוריה מחכימה, שלקחיה פרושים על פני תחומים רבים, הסטוריים ועכשויים... ממבט ראשון, לפנינו כעין אפוס ובמרכזו גיבור הנאבק על עצמאות ישראל, אך לאמיתו של דבר זוהי יצירה פרודית, אנטי הרואית , שהרי אין עלילתה מתארת אלא את ההכנות לפעולה ולא את הפעולה עצמה, גיבוריה הם אי- גיבורים מובהקים, שכלל לא הכריעו את המערכה... היצירה שייכת לתקופה מוקדמת, שוחרת השלום של אלתרמן הצעיר, שבה נדון כל עניין צבאי וכוחני בחשדנות ובאירוניה. זה היה בחנוכה ראה אור לראשונה בעיתון דבר (מוסף לילדים) בשנת 1933, חודשים אחדים לאחר שובו של אלתרמן מארבע שנות לימוד בצרפת...בד בבד עם השתלבותו ב'רפובליקה הספרותית' בת הזמן- בעיתונות ובבמה הקלה, החל המשורר בן העשרים ושלוש לתרגם ספרי ילדים פופולריים. יתכן שצרכי פרנסה הם שהובילו את נתן אלתרמן באותן שנים אל ספרות הילדים, המקורית והמתורגמת, ויתכן שהגורם המכריע לא היה אלא רצונו לרצות את אביו, איש החינוך, שהתאכזב, כידוע, מהחלטת בנו לנטוש את המקצוע האקדמי לטובת החיים הבוהמיאניים. אלתרמן הצעיר פנה איפא בעת ובעונה אחת אל שני כיוונים מנוגדים תכלית הניגוד: לספרות הילדים התמימה, הנכתבת למען ילדים רכים הקמים בבוקר ללימודיהם בגן ובבית הספר, ולבמה הקלה המפולפלת, המיועדת לאותם קוראים בוגרים החוזרים לביתם מבילוייהם בשעות הקטנות של הלילה. ...על רקע זה ניתן לראות במסכת זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה כעין תרכובת של הכתיבה לילדים ושל הכתיבה לבמה הקלה. אלתרמן, שחתם באותה עת על יצירותיו בשם'אלוף נו'ן' (על משקל אלוף שום הביאליקאי), בחר את שם העט שלו מן האות הראשונה והאחרונה בשם משפחתו- אל'ף ונו'ן (וכן מן האות הראשונה והאחרונה של שמו הפרטי). אלוף נו'ן- שמו של נתן אלתרמן, 'נוניק' בפי בני משפחתו- הביס את מתחריו ויריביו וזכה 'בכל הקופה.' כאן וביצירה המשלימה 'מעשה בחיריק קטן', הראה אלתרמן אל נכון כיצד יכול אדם (או עם) קטן ומזולזל להפוך את 'נתוני הפתיחה' העלובים שלו למנוף אדיר להצלחה. דווקא קטנותו מחייבת אותו להתאמץ יותר מאחרים. הכורח להילחם על ערכים בסיסיים כעצמאות וריבונות, שעמים אחרים זוכים בהם בהיסח הדעת, מחייבת את הפרט ואת האומה במאמצים עילאיים, המוכתרים באותו הישג, שיש הרואים בו 'ניצחון' ואחרים רואים בו 'נס'. מתוך הפרק הראשון בספרה של פרופ' זיוה שמיר:
תבת הזמרה חוזרת - על שירי הילדים של נתן אלתרמן.
פשר השם 'תבה מזמרת' - מהי תבה מזמרת? מה טיבה ובמה כּחה? בּשעה שפּותחים אותה, לו רק כּזרת, קול זמר עולה מתוכה. כּי חבוי בתוכה מנגנון זעיר הנעור בסב המכסה על ציר. ובכחו מתחילה לזמר ולנגן היא אכן, כּשמה כּן היא. כך גם טיב ספרי זמר. בכך הם דומים/ לתבות מזמרות כאחים תאומים/ ולספר אמרתי:'שיריך עמך./ לו רק אל יביש נא פנימך את שמך./ ובפתח אותך איש או נער, ולואי/ ותשמיע דבר זמר ולא דבר הבאי'.
דברי המשורר בפתח הספר 'התבה המזמרת'.