שלומית כהן אסיף : מאחורי הספרים

צילום: דינה גונה

שאלות ותשובות
רשימת ספרים
מאחורי הספרים
אלבום תמונות

מחשבות שאינן רוצות לישון
ישבתי על כיסא נוח בבריכת השחייה והשתזפתי.
פתאום הרגל נרדמה לי וחשבתי:
'נו,עוד מעט גם היד תירדם, וגם הגב וגם הבטן... והעיניים...'
ושאלתי את עצמי:
'מי נרדם בלילה ראשון: העיניים? הרגליים? הבטן או הלשון?'
השורות האלה התרחבו והפכו לשיר
'מחשבות שאינן רוצות לישון',
ובעקבותיו באו עוד שירים ועוד סיפורים.

סבא מרחוב העפיפונים הכחולים
הייתי ילדה של סבא. סבא שאהב לספר סיפורים ואני אהבתי להקשיב.
עד היום אני מצטערת שהקשבתי לסיפורים
רק בשתי אוזניים ולא בשלוש.
סבא סיפר בחצר שלנו לילדי השכונה ותמיד אמרתי לעצמי:
'סבא שלי מספר לכולם, אבל הוא לא סבא של כולם, אלא שלי.'
כשגדלתי פירסמתי ספר שכולו שירים וסיפורים
על סבא מירושלים, שלימד אותי להקשיב לסיפורים
וגם לימד אותי לספר.

הגמד גמדן והקוסם תותן
כל בוקר אני רוצה להיות משהו אחר.
בוקר אחד התעוררתי ואמרתי לעצמי:
'היום אני רוצה להיות קוסמת.'
ידעתי שרק קוסם יכול להפוך אותי לקוסמת.
חיפשתי קוסם כזה.
במציאות לא מצאתי אותו, אבל בחלום - כן.
קראתי לו תותן, בגלל שאני אוהבת תותים.

דוקטור מרשמלו מלו
תמיד התקשיתי במקצוע החשבון.
את שיעורי החשבון ביליתי בחלומות
רחוקים על ארץ רחוקה ואחרת
שאין בה מספרים.
כשגדלתי ,כתבתי סיפור מחורז על הילד יוני- יון,
שלא ידע לספור עד עשר.
. בעצם הוא ידע,
אבל מנה את הספרות בסדר משונה שהמציא לעצמו.

נשיקה בכיס
ב'תוך הלב שלי/ יש עוד לב,/ בפנים עוד לב/ ועוד לב. בלב הכי קטן/ יש
נקודה./מישהו נגע בה/ והיא רעדה.'
ספר שכולו שירי חברות, אהבה, לבבות ונשיקות.
מכיל שירים מספרי הישנים ושירים וקטעים חדשים.
את הרעיון לערוך את האנטולוגיה הפרטית הזאת
תרם לי החבר שלי, יונתן, שביקש ספר שיהיה כולו שלו.
הרבה אהבה והרבה חברות, ספר שיוכל לתת אותו במתנה
לאנשים שהוא אוהב,
והם יתנו אותו במתנה לאנשים שהם אוהבים.
אגב מספר שירים מן הספר ביניהם: 'נשיקה בכיס' ו'בתוך הלב'
הודפסו על שמיכות לתינוקות.
וכל כך שמחתי שאפשר להתעטף בשיר.