נירה הראל : שאלות ותשובות

איזה מין ילדה היית?

אני מסתכלת בתמונות הילדות שלי ומנסה להשיב על השאלה. רואה את עצמי שוכבת בעריסה, הולכת לגן, לומדת בבית הספר. בדמיון אני רואה ושומעת גם דברים שלא צולמו, דברים שקרו בדירה הקטנה ברחוב בן יהודה, בה גדלתי, בבית ספר 'נס ציונה' בו למדתי, אצל המורה לפסנתר, בתנועה המאוחדת, במכולת, ברחוב. אני מנסה לזכור את המחשבות והתחושות שלי באותם ימים - מה אהבתי? מה שנאתי? ממה פחדתי? במי קינאתי? על מה חלמתי? למה שאפתי? דברים רבים אני זוכרת, וחלקם חדרו לסיפורים שלי, מרצון ושלא מרצון. אין לי את מי לשאול אם אמנם היו כפי שהם זכורים לי. הורי כבר אינם בחיים, ואין מי שידע לומר איזה מין ילדה הייתי באמת.

אילו ספרים אהבת לקרוא בילדותך?

יותר מכל אהבתי ספרים עבים, ובעיקר כאלה שהיו בני כמה כרכים. ככל שהיו לספר יותר עמודים, הוא יותר מצא חן בעיני. להורי, כמו לכל ההורים באותם ימים, לא היה כסף לקנות לי ספרי קריאה. אפילו ספרי לימוד היו מחלקים לנו בבית הספר . את הספרים הרבים שקראתי, שאלתי יום יום בספרייה. בעיקר התרשמתי מסיפורי חיים אמיתיים של אנשים שהתגברו על קשיים. סיפור חייה של הלן קלר, שהייתה חרשת אילמת ועיוורת, סיפור חייה של המדענית המהוללת מארי קירי, וסיפור הגבורה של הטייס הקיטע, היו ביניהם. עד היום אני אסירת תודה למי שדאג לתרגם את ספריהם לעברית ולהוציאם לאור.

איך התחלת לכתוב ספרים?

הספר הראשון שראה אור בשנת 1970, 'קטנים כגדולים', היה אוסף של שיחות רדיו שכתבתי והגשתי, בתכנית לעקרת הבית, ב'קול ישראל'. השיחות עסקו ביחסים בין ילדים להורים, ובינם לבין עצמם,
 ועיקרן היה ביקורת על המבוגרים, מנקודת ראותם של הילדים. באותו זמן היו ילדי קטנים, ואף שהתאמצתי להיות להם אמא מוצלחת, לא תמיד עלה הדבר בידי. את הביקורת שלי על עצמי, ועל מבוגרים שכמותי, כתבתי כאילו מפיהם. כך נולדה הסדרה, שנועדה למבוגרים והפכה לספרי הראשון.
זה היה ספר על ילדים ולא בשביל ילדים, בניגוד לספרים שבאו אחריו. ד'ר אוריאל אופק, שהיה עורך 'דבר לילדים' באותם ימים, פרסם בעיתונו את הסיפורים הראשונים שכתבתי.

האם הסיפורים שאת כותבת אמיתיים?

בכל סיפור שכתבתי ישנו גרעין של אמת- משהו שראיתי, או שמעתי, משהו שהרגשתי, או חשבתי.
גרעיני האמת לקוחים מהילדות שלי, בתל אביב הקטנה, מילדותם של ילדי, בגבעתיים וברמת אילן, ומילדותם של נכדי, בתל אביב . גרעיני האמת הם כמו צימוקים בעוגה. להם אני מוסיפה מהדמיון, את הקמח, ואת הסוכר הספרותיים, כלומר עלילה וגיבורים. אלא שכתיבת ספרים שונה מאפיית עוגות.כל מה שצריך כדי לאפות עוגה מוצלחת, הוא לקבל מתכון ממישהו שיודע לאפות ,ולפעול בדיוק לפי ההוראות . ואילו ספר מוצלח אי אפשר לכתוב על פי מתכון שמקבלים ממישהו , אפילו אם הוא בעצמו כותב ספרים נפלאים.

מיהם הסופרים שהשפיעו עליך?

שלושה סופרים השפיעו עלי. במיוחד. הם כתבו בארצות שונות, בשפות שונות ובתקופות שונות. המשותף להם היה כשרון כתיבה, שבזכותו התרגשתי מספריהם, וחשבתי הרבה על גיבוריהם, גם אחרי שגמרתי לקרוא.
יאנוש קורצ'ק כתב לילדים ולמבוגרים. גם כשהייתי ילדה, וגם כשהתבגרתי, מצאתי בספריו הבנה עמוקה לנפשם של ילדים וכבוד לרגשותיהם. הסופר היהודי מקס נורדאו, והסופר הבריטי אוסקר וויילד, כתבו אגדות נפלאות, שלא נשתכחו מלבי שנים רבות. והשפיעו עלי .