אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מרים ילן שטקליס : מאחורי הספרים

© באדיבות מכון גנזים. כל הזכויות שמורות
ביום העצמאות תשט'ז, 1956, הוענק לראשונה פרס ישראל לספרות לילדים ולנוער. כלת הפרס היתה המשוררת מרים ילן שטקליס. ואלה היו נימוקי השופטים שמשון מלצר, ברכה חבס ויעקב אמוראי:
 
'מרים ילן שטקליס היא המשוררת האחת והיחידה שראתה את עיקר תפקידה בשיר ובסיפור השירי לילדים ולהם הקדישה את כל כשרונה המבורך. לא שברירים מיצירתה תרמה להם, אלא את כל חייה, על ששונם ועל יגונם, על דמיונם ועל אמיתם. כל מה שכתבה- בשביל הילדים כתבה, ובכל מה שכתבה אין טעם לוואי של התיילדות מודעת, אלא טעם של ילדות ממש,מצאותית ואמיתית, שיש בו שמחה ותמימות, אבל גם צער ודמעות, חכמת חיים ופגעי החיים, אכזבה ונחמה. כל הסימנים העיקריים שמהם מבושמת שירה טובה למבוגרים, בישמה היא בהם את שיריה לילדים. על כן טועמים בה טעם שירה לא רק הקוראים הקטנים אלא גם הגדולים. יצירתה של המשוררת מרים ילן שטקליס, בעלת תחושה מופלאה בעולם הילדים, לשון היונקת ממקורות עתיקים וחדשים, יכולת פיוטית גבוהה ומוסיקליות מושלמת, היא תופעה נדירה בכל לשון ולא כל ספרות זוכה לה. ספריה 'אצו רצו גמדים','ספר דני', 'מעשה בילדה', ' המסע אל האי אולי', 'שירי לי מירילי', 'בימי', מעשה בפרוכת', ו'פרח השני'כבשו מקום בראש בגן, בגנון, בבית ובבית הספר וכן בתכניות המשודרות לילדים. שיריה וסיפוריה נעשו נכסי ברזל ונכסי זהב לצאן קודשים בישראל, ואפשר לומר בלי הגזמה שעם כל תינוק הנולד בארצנו נוסף לה קוראה חדש ודאי. על כן ממליצה הועדה להעניק לה את הפרס כאות תודה וחיבה ויקר.' 'מעשה בילדה' למרים ילן שטקליס מאת לאה גולדברג, עיתון הגלגל , 1947 ......מן המעטים ששמרו על כל הרעננות, הקסם והתוגה של הילדות, שהביאו את מציאותה של הילדות אל שיריהם והיא בהם רעננה וחיה - היא מרים ילן שטקליס. אחד הדברים השובים את הלב שביצירותיה הוא אותו יחס רציני אל הילדות. לא יחס פדגוגי, אלא יחס שירי- אנושי. עצם העובדה שאין היא רואה ראייה 'מגבוה' את דמעתה של הילדה הקטנה על בובה שבורה, או על חלום שלא נתגשם. גם היא משתתפת השתתפות נפשית גמורה בכל חוויה ויודעת שהצער החולף של הילד הוא צער אמיתי וגדול. היא יודעת מה קורנת השמחה ומה רבה ההפתעה בפגישת הילד עם העולם. ומכאן הטון הלירי, האמיתי, הבלתי מזויף שבשירי הילדים שלה. ומכאן, עם כל המגבלות שהיא מטילה על עצמהבלשון, הלשון של שיריה איננה חיקוי שפת הילדים, אלא הבנה עמוקה בהיגיון המיוחד של הלשון הזאת....