אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

אברהם שלונסקי : שאלות ותשובות

איך התקבל הפרק הראשון מתוך 'עלילות מיקי מהו' בשנת 1933? 
במאמר 'ספרות ילדים או ספרות ילדותית' שפירסם שלונסקי בעיתון 'משמר' (בספטמבר 1943), סיפר: 'זוכר אני: הבאתי (...) פרק ראשון של 'מיקי מהו' שלי ל'דבר לילדים'. איזו ארשת של תימהון נתארכה וקפאה בפני העורכים: לילדים?! הרי הם לא יבינו בזה כלום (...) ההמצאות פרועות, וכביכול, מנפצות את הזגוגית השלווה המנומסת של גן הילדים ובית הספר. והעיקר: הם לא יבינו בזה כלום. לא יבינו! '(...) התווכחנו, ניסיתי להוכיח, כי הם, דווקא הם, השובבים הנחמדים, יתעלסו במשובה זו של קונדס פיוטי. כי שלהם ומשלהם כאן הכול, והוחלט לשמוע עצת מומחים. דהיינו: לשאול את פי הגננות והמורים. המומחים שלנו. וכמובן, כולם פסקו: אין זה לפי המנטאליות הילדותית (...)הו, מה רבו הנאתי וגאוותי, כשלאחר שנדפס הפרק הנ'ל (..), סיפרו לי אותם מורים (בתימהון ו...עגמת נפש) כי הילדים (ובגיל הרך ביותר) ידעו קטעים שלמים על-פה, על כל ה'קונצים' שבהם, על כל תחבולות העורמה הפיוטיות, על כל הקונדסות, הקורצת אותה קריצת-עין ערמומית-שובבת, שהיא אחד מסודות האמנות' . 

בזכות מה נקרא שלונסקי 'אלוף השימוש בשם עט (פסבדונים)? 
לתואר 'אלוף השימוש בשם עט' זכאי המשורר אברהם שלונסקי בזכות מגוון השמות בהם הוא חתם על פרי עטו, ביניהם : א. ספרא, א. עט, בן-נון, ידעיה התמהוני, לקוטאי, קורא, קריין, אבן-טוב, א. טליה, א. חופזי, א. טעיא, א. בן-טוביא, א. סורר. בסיום שירו 'אתם' (1932) גילה שלונסקי כי השם שבו חתם על השיר - א. זעירא - הוא שם העט שלו: 

מה היתה תחילתה של השירה העברית המודרנית? 
תחילתה של השירה העברית המודרנית, של 'דור היישוב', היתה בשנות העשרים של המאה העשרים. כאשר הגיע אברהם שלונסקי ארצה, הוא ביקש להקים חבורה ספרותית צעירה וחדשה. הוא הקים, יחד עם אליעזר שטיינמן ומשוררים וסופרים צעירים אחרים, את חבורת 'כתובים', שיצאה נגד דרכם הספרותית של 'דור התחייה', אשר היתה מיושנת לדעתם. המודרניזם בדרכם השירית של חברי 'כתובים' התבטא בשירה בעלת חידוש בצליל , בהגייה ספרדית במקום אשכנזית ובהתייחסות חדשה למקצב, לחרוז, ולעושר הלשוני.