תמי שם טוב

התחלתי לכתוב לילדים לגמרי במקרה. למעשה, את הספר הראשון שלי כתבתי בלי לדעת שהוא ספר ובלי לדעת למי הוא מיועד. זה היה לפני 16 שנים (ו-11 ספרים). עבדתי אצל שיפוצניק שהיה צריך מזכירה שתשב במשרדו ותענה לטלפונים (שלא צלצלו) ומדי פעם תדפיס לו חשבונית. הוא הלך לשיפוצים ואני השתעממתי. יום אחד פתחתי את המחשב ובלי שום תכנון או מחשבה כתבתי: 'קוראים לי יובל אבל בבית תמיד קראו לי יובלי, בכיתה יובי ורק מילי קראה לי יויו. הסיפור הזה הוא קצת עלי ובעיקר על בת הדודה שלי מילי והוא התרחש בקיץ אחד כשהייתי כמעט בן 13 ומילי כמעט בת 12.'
תוך זמן קצר אהבתי ללכת למשרד של השיפוצניק. כבר לא שעמם לי שם, בכלל לא. ותוך כדי כתיבה הבנתי שאני כותבת לילדים בגיל של הגיבורים שלי. וכך נולד הספר הראשון שלי 'רק בשביל מילי', וכך נכנסתי לעולם הרחב והנהדר של כתיבה לקוראים צעירים. ומאז אני שם.


ספרה של תמי שם טוב ' אני לא גנב' זכה בפרס דףדף לספרות ילדים תשע'ב.