ינץ לוי : מאחורי הספרים

על 'הרפתקאות דוד אריה':
'לא תכננתי לכתוב את סדרת הרפתקאות דוד אריה. לא כתבתי את הסיפורים במחשב או במחברת. הכל התחיל כשהייתי שמרטף של אחיינים שלי. אחת מהם בכתה ובכתה כי לא רצתה שההורים שלה ייצאו מהבית. אבל הם יצאו, והיא הוסיפה לבכות. ניסיתי להרגיע אותה. ניסיתי להסביר לה שהוריה יחזרו בקרוב. שום דבר לא עזר – היא המשיכה לבכות בדמעות גדולות. רק כשאמרתי לה: 'את רוצה לשמוע איך דוד אריה נתקע פעם על ענן?' היא הפסיקה לבכות ואמרה: 'כן.' ואני הייתי חייב לספר לה מייד הרפתקה מרתקת. סיפרתי לה ולאחים שלה איך דוד אריה נתקע על ענן כשניסה להגיע לאוצר בארץ הענקים. בפעם הבאה שביקרתי את אחיינַי הם דרשו עוד הרפתקה של דוד אריה, ומאז מצאתי את עצמי מספר להם כל מיני הרפתקאות של דוד אריה. כשהבנתי שגם אני וגם אחיינַי כל כך נהנים מהסיפורים, החלטתי לכתוב אותם ולפרסם אותם בצורת ספר. חמש ההרפתקאות הראשונות מופיעות ב'הרפתקאות דוד אריה בערבות רומניה' ובאמת, ההרפתקה הראשונה מספרת איך דוד אריה נתקע פעם על ענן בשמיים. מאז ועד היום כל הרפתקאות דוד אריה מסופרות לאחיינים שלי ורק לאחר מכן אני כותב אותן ומפרסם אותן בספרים. אני אף פעם לא מתכנן את כל הסיפור שיסופר לאחיינַי. אני מגיע לביתם של אחייני עם רעיון ראשוני או בלי שום רעיון ונותן למפגש להוליד את הסיפור.'

מנין צצים הרעיונות להרפתקאות?
'אם תשאלו את דוד אריה הוא כמובן יאמר לכם שההרפתקאות פשוט קרו לו. אבל ככותב אני יכול לגלות לכם שהרעיונות להרפתקאות צצים מכל מיני חוויות ודברים בחיים. למשל – אשתי אוהבת את כל היצורים החיים, אבל מאוד פוחדת מג'וקים ושונאת אותם. וכשחשבתי על כך שבני אדם כל כך מתעבים ג'וקים, תהיתי מה היה מרגיש דוד אריה אם הוא היה הופך לג'וק. ואז הלכתי לבקר את האחיינים שלי והתחלתי לספר להם את ההרפתקה שבה דוד אריה הופך לג'וק ומגלה שיש בזה הרבה יתרונות. כל הסיפור נולד במפגש עם האחיינים, ולאחר מכן כתבתי אותו.
'דוגמה נוספת: באחת ההרפתקאות בספר 'הרפתקאות דוד אריה בג'ונגל הסיבירי' דוד אריה פוגש את דוד אריה 'האמיתי' בראי מכושף. הרעיון להרפתקה הזאת נולד ביום אחד שעשיתי פרצופים למראה והיתה לי לשבריר שנייה תחושה שהבבואה שלי עושה תנועה אחרת ממני. תהיתי מה יקרה אם מעבר לראי נמצא מישהו זהה לי אבל נפרד ממני. חשבתי שדוד אריה יכול לפגוש את האיש הזהה-שונה הזה. עם הרעיון הזה הלכתי לביתם של אחיינַי והתחלתי לספר את ההרפתקה, והסיפור נולד במהלך המפגש.'

על 'סיפורי איש היער':
''סיפורי איש היער' הוא קובץ של מעשיות ואגדות שקשורות בצמחים ארצישראליים. הרעיון לקבץ סיפורים כאלה ולספר אותם מחדש לא היה שלי, אלא של העורכת שלי, מיכל פז קלפ. היא הציעה לי לכתוב ספר כזה ואני בהתחלה חשבתי, 'מה פתאום שאכתוב כזה ספר?' לכן סירבתי בנימוס.
'כמה ימים לאחר מכן קראתי את סיפור תיבת נוח בתנ'ך. חשבתי על היונה ששלח נוח, חשבתי על עלה הזית שהביאה היונה לנוח. חשבתי, 'איך היונה השיגה את עלה הזית הזה? ומה אמר על כך עץ הזית? האם הוא נתן לה את העלה בשמחה?' הבנתי שאני רוצה לכתוב סיפור על היונה ועץ הזית, ולכן התקשרתי לעורכת שלי ואמרתי לה, 'אני רוצה לכתוב את האסופה כי אני רוצה שיופיע בה הסיפור על היונה ועץ הזית.'
'בספר יש כל מיני סיפורים ממסורות שונות – המיתולוגיה היוונית, התנ'ך, סיפורי מדריכים ישראליים, סיפור של לווין קיפניס ועוד. אני סיפרתי מחדש את הסיפורים הנושנים. הכתיבה היתה חוויה משמחת מאוד כי היא אפשרה לי לבחור סיפורים שאני אוהב או סיפורים שגיליתי בהם משהו מעניין או עמוק, ואז לכתוב אותם בדרך שלי. הכנסתי לכל אחד מהסיפורים משהו אישי מהחיים שלי כדי להפוך אותם לסיפורים שלי. היה לי חשוב שבסיפורים יהיה הומור, מתח, רגש וכל מיני צדדים של בני אדם, יפים או מכוערים.
'לדוגמה, בסיפור על היונה ועץ הזית מצאתי השראה לדמותו של עץ הזית בקרובי משפחה ניצולי שואה. הרי גם עץ הזית עבר אסון נורא תחת המבול.'