אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
 

צ'רלס דיקֶנס : מאחורי הספרים

צַ'רְלְס דִּיקֶנְס כתב על עוני וידע על מה הוא כותב. הוא נולד בשנת 1812 בעיר הנמל פּוֹרְטְסְמוּת' כבן לפקיד בצי הבריטי. כילד רך זכה לחיים נוחים, בזכות מקום העבודה המכובד של אביו ואף זכה להתחנך בבית ספר פרטי, אבל עם פיטורי האב ממשרתו השתנה באחת מצבה של משפחת דִּיקֶנְס. אביו של דִּיקֶנְס, טיפוס בלתי יציב ובן למשפחה מפוקפקת, אהב את החיים הטובים, נהג בפזרנות, הסתבך בחובות, ועד מהרה נאלץ למכור ולמשכן את רכושו – לרבות ספריו. 

ב-1822 עקרה משפחת דִּיקֶנְס לפרבר העוני קַמְדֶּן טָאוּן שבלונדון ומצבה החמיר עוד יותר עם מאסרו של האב, שלא עמד בתשלום חובותיו. המשפחה עצמה, כנהוג באותם הימים, נכלאה במָרְשַׁלְסִי, בית סוהר למשפחות בעלי חוב, המופיע בכמה מיצירותיו של דִּיקֶנְס.
בן שתים-עשרה בלבד היה הילד צַ'רְלְס כשעזב את בית הספר ונשלח לשמש כפועל במפעל למשחת נעליים, מפעל שהיה בבעלות אחד מקרוביה של אמו. אביו של דִּיקֶנְס, כך הסתבר לו לימים, לא ידע על כך.
שנתיים קשות של עבודה קשה ומשפילה עברו על צַ'רְלְס הנער בבית החרושת כשנסתמנה הישועה: אביו זכה בירושה קטנה והשתחרר מבית הסוהר. כששב הביתה וגילה שבנו, שלו הועיד חיים של ג'נטלמן משכיל, עובד כפועל בזוי בבית חרושת, רתח מזעם; האם הוסיפה חטא על פשע ודרשה שצ'רלס ימשיך לעבוד ולתמוך במשפחה. היא אמנם לא הצליחה לממש את זממה, אך דִּיקֶנְס מעולם לא מחל לה על כך. יש הסוברים כי ליחסיו עם אמו היתה השפעה מכרעת על עיצוב דמויות הנשים ביצירתו (רבות מהן מרושעות, חמדניות ושתלטניות), ועל היותה משופעת בילדים שנואים שהוריהם נטשו אותם.
 
בעלילת 'דֵּיוִיד קוֹפֶּרְפִילְד' הנחשב לטוב שבספריו, ניתן למצוא קווי דמיון רבים לעלילת חייו. עם זאת, מדהים לגלות כי דִּיקֶנְס, הסופר שכל חייו לחם למען העניים, שמר בסוד פרטים רבים מעברו, ולא סיפר על שורשיו (סב אחד שלו היה משרת) אף לא לאשתו ולבנו. 

דִּיקֶנְס חזר ללימודים, אך בגיל חמש-עשרה נאלץ שוב לעזוב ולצאת לעבודה, בתחילה כשליח במשרד ולאחר מכן כפקיד אצל עורך דין. הוא למד קצרנות, וכמו אביו, שבינתיים נעשה לעיתונאי, היה לכתב המדווח על הנעשה בבית הנבחרים וזכה להערכה רבה. בגיל 23 המציא לעצמו שם עט - בּוֹז - והחל לפרסם רשימות בכתבי עת שונים. בעקבות הצלחת הרשימות הוזמן לפרסם באחד העיתונים רומן בהמשכים, 'רשומות מועדון הפִּיקְוִויקִים', זה זכה להצלחה אדירה ואגב כך חולל מהפך בתרבות הקריאה. היתה זו פעם ראשונה שיצירת ספרות נדפסת על נייר זול ונמכרת במחיר שווה לכל נפש – לפני כן, רק עשירים יכלו לרכוש ספרים, ליהנות מספרות ולהשכיל. 

'רשומות מועדון הפיקוויקים' יצא לאור כספר בשנת 1836 ובאותה שנה ממש נשא דִּיקֶנְס לאשה את קַתְרִין הוֹגָארְת', שילדה לו עשרה ילדים, ושאותה נטש כעבור עשרים שנה בדיוק לאחר שהתאהב בשחקנית צעירה. 
ספרו השני, 'אוֹלִיבֶר טְוִויסְט', אף הוא יצא לאור בהמשכים ב-1837, וכקודמו, היה להצלחה גדולה. הצלחתו של דִּיקֶנְס כסופר הנחילה לו פרסום עצום, רבבות קוראים בכל רחבי העולם, ועושר רב. 

דִּיקֶנְס מעולם לא שכח את ילדותו הענייה, העמיד את העוני במרכז יצירתו ומאמריו, מתח ביקורת על חוקי העניים של תקופתו ופעל ללא לאות להקמת מוסדות צדקה ובתי מחסה ראויים.
דִּיקֶנְס מת משבץ המוח בגיל חמישים ושמונה כשהוא מותיר אחריו כעשרים רומנים (ביניהם 'נִיקוֹלַס נִיקֶלְבִּי', 'זמנים קשים' , 'תקוות גדולות' ו'בין שתי ערים'), ושורה ארוכה של דמויות צבעוניות ובלתי נשכחות – 'דִּיקֶנְסִיוֹת'. דִּיקֶנְס הוא גם אחד הסופרים שיצירותיהם זכו לעיבודים רבים, לקולנוע, לטלוויזיה ולמחזות זמר.