ריקי דסקל
מהו הספר של ילדותי ?
בבית הורי הייתה ספרייה במיטב מסורת אותם ימים צנועים.
במרכז הספרייה הייתה ויטרינת זכוכית וכלים נאים בתוכה ומסביבה על מדפי הפורמייקה עומדים לפי גובה כמו חיילים ממושמעים ספרים, או ליתר דיוק סדרות של ספרים : אנציקלופדיה מכלל ואנציקלופדיה מסדה, חמשת חומשי תורה בכריכה עבה וחומה ועליה באותיות מוזהבות : חומש רב-פנינים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. במדף הגבוה ספרים בצבע עכור ועליהם סימנים זרים. מאוחר יותר הבנתי שגם בפולנית יש אותיות. ושורה שלמה של ספרים קטנים: כריכה רכה עם פסים כמו פיג'מה בתוך עיגול אחד כתוב 'ילקוט' ובתוך עיגול ממש במרכז כתוב מספר כלשהו והאותיות פר'. וצירופים נפלאים כמו : אחי גיבורי התהילה, מה יפית עמק נוי, החוט המשולש, כיסופים ועלילות עקביה זמזמו סביבי. אבל אף לא ספר אחד המיועד רק לילדים.
אחר כך הייתי בת שמונה ואחי היותר צעיר היה ל'חתן הבר-מצווה' . אחת מן המתנות שקיבל 'בהוקרה ממשפחת בוגין' היה ספר שכריכתו קשיחה , אדומה כמו אריג ובמרכזה שקוע תבליט של נחושת.
זה היה הספר של ילדותי. דף אחרי דף, בשחור ולבן ובפרטי פרטים של תנועת גוף, של קפל בבגד, של כד על כתף, של חנית מונפת, של קרני אור מלמעלה והמון אנשים למטה, של דג ענק ואיש קטן מושלך לידו, של אישה יושבת זקופה על מדרגה גבוהה, ידה מונפת , היא חזקה, היא מוארת, היא במרכז וגברים אחדים מתבוננים בה כהים ומפוחדים כי היא דבורה הנביאה והעוקצת. לכן , הספר של ילדותי 'ציורי התנ'ך של גוסטב דורה' ,לא כתוב אך עמוס סיפורים בתנועה קפואה : ומילים עולות ממנו כמו אור של סוף קיץ ואבק של אבנים והן אומרות לי כל הזמן, מאז הייתי בת שמונה : התנ'ך לא נח אף לא לרגע אחד.
כי הספר של ילדותי מלא בתנועת אנשים ובריח זיעתם .
ריקי דסקל
.
בבית הורי הייתה ספרייה במיטב מסורת אותם ימים צנועים.
במרכז הספרייה הייתה ויטרינת זכוכית וכלים נאים בתוכה ומסביבה על מדפי הפורמייקה עומדים לפי גובה כמו חיילים ממושמעים ספרים, או ליתר דיוק סדרות של ספרים : אנציקלופדיה מכלל ואנציקלופדיה מסדה, חמשת חומשי תורה בכריכה עבה וחומה ועליה באותיות מוזהבות : חומש רב-פנינים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. במדף הגבוה ספרים בצבע עכור ועליהם סימנים זרים. מאוחר יותר הבנתי שגם בפולנית יש אותיות. ושורה שלמה של ספרים קטנים: כריכה רכה עם פסים כמו פיג'מה בתוך עיגול אחד כתוב 'ילקוט' ובתוך עיגול ממש במרכז כתוב מספר כלשהו והאותיות פר'. וצירופים נפלאים כמו : אחי גיבורי התהילה, מה יפית עמק נוי, החוט המשולש, כיסופים ועלילות עקביה זמזמו סביבי. אבל אף לא ספר אחד המיועד רק לילדים.
אחר כך הייתי בת שמונה ואחי היותר צעיר היה ל'חתן הבר-מצווה' . אחת מן המתנות שקיבל 'בהוקרה ממשפחת בוגין' היה ספר שכריכתו קשיחה , אדומה כמו אריג ובמרכזה שקוע תבליט של נחושת.
זה היה הספר של ילדותי. דף אחרי דף, בשחור ולבן ובפרטי פרטים של תנועת גוף, של קפל בבגד, של כד על כתף, של חנית מונפת, של קרני אור מלמעלה והמון אנשים למטה, של דג ענק ואיש קטן מושלך לידו, של אישה יושבת זקופה על מדרגה גבוהה, ידה מונפת , היא חזקה, היא מוארת, היא במרכז וגברים אחדים מתבוננים בה כהים ומפוחדים כי היא דבורה הנביאה והעוקצת. לכן , הספר של ילדותי 'ציורי התנ'ך של גוסטב דורה' ,לא כתוב אך עמוס סיפורים בתנועה קפואה : ומילים עולות ממנו כמו אור של סוף קיץ ואבק של אבנים והן אומרות לי כל הזמן, מאז הייתי בת שמונה : התנ'ך לא נח אף לא לרגע אחד.
כי הספר של ילדותי מלא בתנועת אנשים ובריח זיעתם .
ריקי דסקל
.