יואל כהן
גוליבר בארץ הגמדים
מאת ג'ונתן סוויפט
שמות המעבד, המאייר וההוצאה לאור אינם זכורים.
אינני זוכר הרבה מאותו ספר, אבל אני זוכר את התחושות של קסם ושל פליאה שעוררו בי המלים ולא פחות מהן האיורים, אותם איורים שלא השאירו מקום לשום גוליבר אחר, שיופיע ברבות הימים.
יותר משהפליאה אותי קומתו של גוליבר, הפליאו אותי מאות הגמדים שבעבודת צוות נפלאה קשרו אותו בשנתו והפכו אותו לגוש ענקי חסר יכולת תנועה. בעוד הם נאבקים (ואני נאבק באותיות שלא תמיד התחברו למלים מובנות) חשתי שבסך הכל יש כאן אי הבנה. הרי הם, הגמדים, כל כך נחמדים ומצחיקים וגם הוא, גוליבר, בסך הכל תייר סקרן שהגיע לארץ מוזרה. ואז הבנתי, אולי לראשונה, לאן יכולה להוביל אי הבנה וכמה חבל שהרתיעה מפני גוליבר מונעת מהם לראות עד כמה הוא אינו מסוכן. אז, כמובן שלא העליתי על דעתי שזהו עיבוד לילדים, שישנה גירסה מלאה ובה גוליבר מגיע לארצות רבות ושהספר הוא בכלל סאטירה שכתב ג'ונתן סוויפט למבוגרים.וזהו. הסרפ שכה דיבר אלי בילדותי אינו בידי וגם לא ניסיתי להשיגו. אינני זקוק לו.אני חושש שאם אפגוש בו מחדש, אתאכזב והציורים הזכורים לי כל כך (הרבה ירוק היה בהם ולגוליבר שיער ארוך ופנים של נער טוב לב) וודאי הרבה פחות יפים בעיני העכשוויות. כן ,לפעמים כדאי להסתפק בזיכרון.
יואל כהן
מאת ג'ונתן סוויפט
שמות המעבד, המאייר וההוצאה לאור אינם זכורים.
אינני זוכר הרבה מאותו ספר, אבל אני זוכר את התחושות של קסם ושל פליאה שעוררו בי המלים ולא פחות מהן האיורים, אותם איורים שלא השאירו מקום לשום גוליבר אחר, שיופיע ברבות הימים.
יותר משהפליאה אותי קומתו של גוליבר, הפליאו אותי מאות הגמדים שבעבודת צוות נפלאה קשרו אותו בשנתו והפכו אותו לגוש ענקי חסר יכולת תנועה. בעוד הם נאבקים (ואני נאבק באותיות שלא תמיד התחברו למלים מובנות) חשתי שבסך הכל יש כאן אי הבנה. הרי הם, הגמדים, כל כך נחמדים ומצחיקים וגם הוא, גוליבר, בסך הכל תייר סקרן שהגיע לארץ מוזרה. ואז הבנתי, אולי לראשונה, לאן יכולה להוביל אי הבנה וכמה חבל שהרתיעה מפני גוליבר מונעת מהם לראות עד כמה הוא אינו מסוכן. אז, כמובן שלא העליתי על דעתי שזהו עיבוד לילדים, שישנה גירסה מלאה ובה גוליבר מגיע לארצות רבות ושהספר הוא בכלל סאטירה שכתב ג'ונתן סוויפט למבוגרים.וזהו. הסרפ שכה דיבר אלי בילדותי אינו בידי וגם לא ניסיתי להשיגו. אינני זקוק לו.אני חושש שאם אפגוש בו מחדש, אתאכזב והציורים הזכורים לי כל כך (הרבה ירוק היה בהם ולגוליבר שיער ארוך ופנים של נער טוב לב) וודאי הרבה פחות יפים בעיני העכשוויות. כן ,לפעמים כדאי להסתפק בזיכרון.
יואל כהן