אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
 

תמי הראל

לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שראיתי את מייסי בחלון הראווה. כאב הקנאה שפילח לי את החזה היה שונה מהכאב שהרגשתי בדרך כלל, כשהתוודעתי למאייר חדש. באותו שלב של חיי, הייתי כבר מודעת למגבלות היכולת שלי, וההתבוננות במאיירים וירטואוזים גרמה לי יותר התפעמות מאשר תחושת החמצה. המפגש שלי עם מייסי היה שונה. כשראיתי את מייסי, פגשתי את החלום שלי. זה היה סוג האיור שאני רציתי לעשות ולא העזתי. ב כל יום חמישי, במשך שנתיים, היתה המורה שלי לרישום בבצלאל אומרת לי:'גברת הראל, לא חבל על המקום שאת תופסת כאן? הרי ברור לגמרי ששום דבר לא נתפס בראש שלך. את פשוט לא רואה את מה שאני מסבירה. איפה העומק שדברנו עליו? איפה האור והצל?
ומה עם התנועה? זה סטטי לגמרי. זה לא בשבילך. תאמיני לי'. ואני האמנתי.
שנים עברו עד לאותו רגע ,באוקספורד, כשהרמתי את עיני וראיתי מולי חלון ראווה מלא בעטיפות מייסי. פתאום ראיתי דוגמה מרהיבה ששללה את כל הנחות היסוד המוצקות שעל פיהן התחנכתי בבצלאל.
הציור היה שטוח לגמרי. לא היה בו אור ולא צל. לא היתה בו תנועה ולא זרימה. לא היה עומק ולא היה מרחב. ובכל זאת, הדברים ישבו על הדף בצורה מושלמת. בדיוק כמו שאני חלמתי. לוסי קזינס הפכה להיות הגיבורה שלי. היא העזה לעשות את מה שאני לא: להפוך את המגבלות שלה ליתרון. ספרי מייסי הפכו לאבן דרך ויזואלית בתחום איור ספרי ילדים: הקונטור השחור והגס, שעקבות משיחת המכחול הבלתי אחידה ניכרים עליו, היוו מהפך בתפיסה האסתטית. האיורים של קזינס חתרו נגד כל עקרונות
היסוד של איור מסורתי. הדמויות צוירו בצורה שטוחה, ללא נפח, ונצבעו בכתמי צבע חזקים ושטוחים, ללא הצללה. הדמויות כמעט סטטיות והתנועה מיוצגת רק ברמז. גם סביבת ההתרחשות שטוחה וזוכה
לעוצמה צבעונית שווה לזו של הדמויות, כלומר היא אינה חשובה פחות ואינה משמשת רקע.
האיור של קזינס אינו מתבסס על יכולת הרישום שלה ועל הכישרון להעתיק את המציאות. להיפך. היא מנסה לצייר הכל בצורה הפשוטה והסימלית ביותר, במינימום קוים ובמקסימום צבעים. ובזכות האותנטיות
הזו שלה, זכתה בצדק לתהילת עולם. ספרי מייסי מתורגמים לעשרות שפות ותעשיית המסחור סביבם
משגשגת ברחבי תבל. במבט ראשון , נראה הספר 'מייסי בכפר' כמו ספר עם שרוך, עד שפותחים אותו, ומגלים שבכפר יש אורווה לסוסים ולול לתרנגולים וערוגות לירקות ודיר לכבשים. ומה עוד יש בפנים? דלתות שנפתחות, חלונות שנסגרים, טרקטור למייסי ולכל החברים, ובעיקר הרבה צבע ואור בעיניים.
מייסי היא עכברה פמיניסטית ואסרטיבית, המנהלת את חייה בפעלתנות ובעצמאות רבה, מיום שבאה לעולם, לפני כעשר שנים. היא מטפסת, משחקת, מציירת, מפרקת, מרכיבה, מתנדנדת, מתרחצת, מתפשטת, מצחצחת שיניים והולכת למיטה בלי להתווכח. כמו הרבה דמויות מצוירות אחרות, מייסי מפותחת באופן מעורר הערכה, ועל אף גילה הצעיר היא מתחזקת בכוחות עצמה דירה מרווחת בעיר ולאחרונה רכשה לעצמה גם בית בכפר. מגיע לה!!! 

תמי הראל





 

זברה הפקות בע''מ   © כל הזכויות שמורות
--> אין להפיץ, להעתיק, או לפרסם חומר כלשהו מתוך האתר, ללא הסכמה מראש ובכתב של זברה הפקות בע"מ ושל בעלי זכויות היוצרים האחרים. תקנון שימוש
בנייה ותכנות: סטודיו הטייס