עיבד: פאלק הילפרין
הוצאת יזרעאל 1965
מה ההבדל בין קריאה של ילדים לקריאה של מבוגרים?
מי שהרבה לקרוא בילדותו וממשיך לקרוא בבגרותו, יודע מהו ההבדל, נכון יותר מהם ההבדלים, הבולטים לעיניו בכל פעם שהוא פוגש ספר שאהב בילדותו כפי שקרה לי, כשמצאתי בחנות לספרים ישנים את הספר חלם וחכמיה.
ממה נהניתי כשקראתי אותו לפני כיובל שנים?
מטפשותם של החלמאים שהשליכו לים דגים מלוחים כדי שאלה יתרבו, שלא הצליחו למנות עד עשר כשהתפקדו, שחיפשו לשוא את הלבנה שנגנבה, שהלכו לקנות חורים לכעכים ועשו מעשים מטופשים לרוב, בעודם משוכנעים שאין חכמים כמוהם בעולם.
צחקתי כשקראתי את עלילותיהם, הסתכלתי באיורים המשעשעים ולמדתי לדעת שמעשה חלם הוא שם נרדף לטפשות.
מה חשתי כשראיתי את הספר בעיניים שקראו אחריו אלפי ספרים?
בראש וראשונה חשתי שמחה של מי שפוגש מכר ותיק. בכלל לא השתנית, אמרתי לספר, כשראיתי את העטיפה המוכרת.
מייד התחלתי לקרוא ונוכחתי לדעת שהוא אמנם לא השתנה במשך השנים, אבל אני השתניתי מאוד.
עכשו שמתי לב לדברים שלא עניינו אותי אז, והייתי מודעת לכך לכך שהספר יצא בהוצאת יזרעאל, ואת הסיפורים סיפר פלק הילפרין לפי מקורות עממיים, וכלל ביניהם גם סיפורים על לצים אחרים, שאוירו בידי בינה גבירץ וב. מוכתם.
עכשו התעניינתי בסופר ולמדתי לדעת שפלק הילפרין, שכתב בעברית וביידיש, נולד ברוסיה ב1876 ומת בארץ ב1945.
בשנת 1926, ויסד שם את הדו- שבועון היידי הראשון לילדים 'עצים ירקרקים', בשנת 1937 עלה ארצה, עסק במחזאות והרבה לכתוב סיפורים לילדים- מקור, תרגום ועיבוד.
את עיקר מרצו הקדיש הילפרין לטיפוח ספרות ילדים בעברית וביידיש ורבים מסיפוריו התפרסמו בעיתון 'דבר לילדים'.
ועוד התברר לי עכשו, שבמזרח פולין אמנם ישנה עיר הנקראת חלם, אבל טפשים המשוכנעים שהם הכי חכמים בעולם, נמצאים דווקא כאן.
נירה הראל