נירה הראל
האורג מריבלו
(סילס מרנר)
מאת ג'ורג' אֶליוט
תרגם מאנגלית: יצחק לבנון
למעלה מחצי מאה חלפה מאז קראתי לראשונה את הספר הזה וכשראיתי אותו על המדף בחנות לספרים משומשים שמחתי, כמי ששמח לפגוש ידיד קרוב משכבר הימים. תמורת 15שקלים לקחתי אותו אתי, הביתה, ונהניתי מהידיעה שלא יהיה עלי להחזירו לספרייה, כפי שעשיתי בילדותי, כשקניית ספר קריאה הייתה בבחינת מותרות שנועדו לילדים עשירים בלבד. לקחתי והתבוננתי בו בעיניים שהספיקו לראות עשרות אלפי ספרים לילדים, ופרץ של נוסטלגיה שטף אותי. על העטיפה האדומה, נטולת האיור, התנוסס סמל הוצאת עם עובד, שלימים הייתי עורכת ספרי הילדים שלה. הטקסט מנוקד, מעוטר באיורים ספורים,
בשחור לבן וחותמת של ספריית בית ספר ירושלמי שמאסה בו, טבועה בו. התגלית הראשונה הייתה משעשעת - כל השנים שיבשתי מבלי משים את שם הספר. האורג מרבלוֹי, קראתי לו וכל שזכרתי היה שעניינו באיש זקן שמאמץ ילדה קטנה. נוסף להיזכרות בפרטי העלילה, תוך כדי קריאה, חשתי את גודל החוב התרבותי של בני דורי ליצחק לבנון, יליד 1914שהקדיש את מיטב פעילותו לילדים. לבנון תרגם ועיבד אגדות, סיפורים, ספרי עיון, אנתולוגיות ופרסם כמאתיים ספרים שזכו לתפוצה רחבה והיו לנו מקור למידע ולהנאה. הדברים שכתב על הסופרת ג'ורג' אליוט, בפתח הספר, בשנת 1960הם דוגמה טובה לסגנון כתיבתו.
הסיפור עצמו, שנגלה לי, כאמור, מחדש, הוא סיפורו של סַילֵס מַרנֶר, אורג בודד ומר נפש, שהיה קרבן לאמונות טפלות אשר רווחו בתקופתו. מטבעות הזהב שהחביא בביתו, והיו כל רכושו, נגנבו ממנו ,לאסונו.
אך הודות לאסון, שבעקבותיו השאיר בייאושו את דלת ביתו פתוחה, הגיעה לביתו תינוקת זהובת שיער, ששינתה את חייו מן הקצה אל הקצה. עיניים מבוגרות הקוראות במאה ה21 את הסיפור שנכתב בשנת 1860 מבחינות בכשרונה הספרותי של המחברת ובכוונותיה החינוכיות, מכירות מספרי ההסטוריה את התקופה שבה מתרחש הסיפור ושמחות לגלות שאיש בן חמישים וחמש שנחשב באותם ימים לאיש זקן, נחשב היום לאיש צעיר.
הנה קטע קצר מתוך הספר:
עברו חודשים והילדה היא שקשרה את חייו של סילס בחיי שכניו.
שלא כזהב, שהיה טמון במחשכים ולא היה לו עניין בשירת ציפורים, ביפי הטבע ובמנהגי בני האדם, הייתה חֶפי יצור קטן שתביעותיו אינן פוסקות.
היא אהבה את אור החמה, את קולות האדם והחיה וכל רואיה אהבו אותה כשהיה סילס משועבד לתאוות הכסף, ישב ועבד שעות מרובות.
בימים ההם לא ידע שום דבר חוץ מהעבודה. עכשיו הייתה חפי מפריעה אותו לפעמים מעבודתו והייתה מנעימה לו את יום המנוחה, שמעתה הקפיד לשומרו. חייו נעשו מלאי עניין...
מתוך דאגה לחפי התחיל סילס מתעניין בכל הנעשה בריבלו. חמש עשרה שנה היה רחוק מן החיים ומענייניהם המרובים ועכשיו היה כמי שנולד מחדש.
הוא נרפא לחלוטין מתאוות הכסף וממחלת הקמצנות.
הילדה הזאת באה למלא את מקום אוצרו, ולה הקדיש את כל אונו והונו.
נירה הראל
(סילס מרנר)
מאת ג'ורג' אֶליוט
תרגם מאנגלית: יצחק לבנון
למעלה מחצי מאה חלפה מאז קראתי לראשונה את הספר הזה וכשראיתי אותו על המדף בחנות לספרים משומשים שמחתי, כמי ששמח לפגוש ידיד קרוב משכבר הימים. תמורת 15שקלים לקחתי אותו אתי, הביתה, ונהניתי מהידיעה שלא יהיה עלי להחזירו לספרייה, כפי שעשיתי בילדותי, כשקניית ספר קריאה הייתה בבחינת מותרות שנועדו לילדים עשירים בלבד. לקחתי והתבוננתי בו בעיניים שהספיקו לראות עשרות אלפי ספרים לילדים, ופרץ של נוסטלגיה שטף אותי. על העטיפה האדומה, נטולת האיור, התנוסס סמל הוצאת עם עובד, שלימים הייתי עורכת ספרי הילדים שלה. הטקסט מנוקד, מעוטר באיורים ספורים,
בשחור לבן וחותמת של ספריית בית ספר ירושלמי שמאסה בו, טבועה בו. התגלית הראשונה הייתה משעשעת - כל השנים שיבשתי מבלי משים את שם הספר. האורג מרבלוֹי, קראתי לו וכל שזכרתי היה שעניינו באיש זקן שמאמץ ילדה קטנה. נוסף להיזכרות בפרטי העלילה, תוך כדי קריאה, חשתי את גודל החוב התרבותי של בני דורי ליצחק לבנון, יליד 1914שהקדיש את מיטב פעילותו לילדים. לבנון תרגם ועיבד אגדות, סיפורים, ספרי עיון, אנתולוגיות ופרסם כמאתיים ספרים שזכו לתפוצה רחבה והיו לנו מקור למידע ולהנאה. הדברים שכתב על הסופרת ג'ורג' אליוט, בפתח הספר, בשנת 1960הם דוגמה טובה לסגנון כתיבתו.
הסיפור עצמו, שנגלה לי, כאמור, מחדש, הוא סיפורו של סַילֵס מַרנֶר, אורג בודד ומר נפש, שהיה קרבן לאמונות טפלות אשר רווחו בתקופתו. מטבעות הזהב שהחביא בביתו, והיו כל רכושו, נגנבו ממנו ,לאסונו.
אך הודות לאסון, שבעקבותיו השאיר בייאושו את דלת ביתו פתוחה, הגיעה לביתו תינוקת זהובת שיער, ששינתה את חייו מן הקצה אל הקצה. עיניים מבוגרות הקוראות במאה ה21 את הסיפור שנכתב בשנת 1860 מבחינות בכשרונה הספרותי של המחברת ובכוונותיה החינוכיות, מכירות מספרי ההסטוריה את התקופה שבה מתרחש הסיפור ושמחות לגלות שאיש בן חמישים וחמש שנחשב באותם ימים לאיש זקן, נחשב היום לאיש צעיר.
הנה קטע קצר מתוך הספר:
עברו חודשים והילדה היא שקשרה את חייו של סילס בחיי שכניו.
שלא כזהב, שהיה טמון במחשכים ולא היה לו עניין בשירת ציפורים, ביפי הטבע ובמנהגי בני האדם, הייתה חֶפי יצור קטן שתביעותיו אינן פוסקות.
היא אהבה את אור החמה, את קולות האדם והחיה וכל רואיה אהבו אותה כשהיה סילס משועבד לתאוות הכסף, ישב ועבד שעות מרובות.
בימים ההם לא ידע שום דבר חוץ מהעבודה. עכשיו הייתה חפי מפריעה אותו לפעמים מעבודתו והייתה מנעימה לו את יום המנוחה, שמעתה הקפיד לשומרו. חייו נעשו מלאי עניין...
מתוך דאגה לחפי התחיל סילס מתעניין בכל הנעשה בריבלו. חמש עשרה שנה היה רחוק מן החיים ומענייניהם המרובים ועכשיו היה כמי שנולד מחדש.
הוא נרפא לחלוטין מתאוות הכסף וממחלת הקמצנות.
הילדה הזאת באה למלא את מקום אוצרו, ולה הקדיש את כל אונו והונו.
נירה הראל