הבובה זיוה

חרוזים: רפאל אליעז
תמונות: פטר מירום
הוצאת הקיבוץ המאוחד 1957

' שחקנית אני קטנטונת
לא רזונת, לא שמנמונת
פרצופון לי די עגול
וכשרון משחק גדול '

הבובה זיוה, שגרה בבובטרון, אהבה יותר מכל את יקטני הקטן. יום אחד, כשיקטן הקניט אותה, ברחה זיוה מהבית ולמרבה השמחה מצאה את עצמה בקיבוץ. הביטה סביבה והחליטה להיות פועלת. ' ברצון אטה שכמי וארוויח את לחמי' חשבה. בקיבוץ היו  לזיוה מפגשים עם ילדי המקום ועם חיות המשק, המפגשים המתוארים בהומור, מלווים בתמונות בשחור לבן. מהם למדה זיוה לדעת מה טיבו של קיבוץ ובתום הסיור המעניין היא חזרה לבובטרון. 

' ומאז הכל בסדר
כי יקטן נדר לי נדר.
כך נחיה וכך נשב,
יד ביד ולב אל לב '. 



הבובה זיוה הייתה כווכבת הבובטרון , תאטרון  הבובות החלוצי של קיבוץ גבעת חיים,  שנוצר וטופח בידי הבובונאי הונזו  (דוד בן שלום) בשנות הארבעים והחמישים. 

הצלם פטר מירום שיתף פעולה גם עם כותבים אחרים, בין השאר יצר עם נתן יונתן את הספר 'לילך מקבוצת אילנות' ועם ס. יזהר את ' הספר הרפתקה באגם'.
הספרים נוצרו תחילה כסדרות תצלומים,  בשחור לבן , אליהם נוספו טקסטים. 

רפאל אליעז 1905- 1974  היה סופר, משורר ומתרגם , חתן פרס שאול טשרניחובסקי.