הנפילה לתוך מאורת הארנב

 
אַלִיס הִתְחִילָה לְהִשְׁתַּעֲמֵם מְאֹד מֵהַיְּשִׁיבָה עִם אֲחוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וּמִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ מָה לַעֲשׂוֹת: פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם הֵצִיצָה לְתוֹךְ הַסֵּפֶר שֶׁאֲחוֹתָהּ קָרְאָה, אֲבָל לֹא הָיוּ בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת, 'וּמָה הַטַּעַם בְּסֵפֶר,' חָשְׁבָה אַלִיס, 'אִם אֵין בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת?' 
הִיא הִרְהֲרָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ (כְּכָל שֶׁהִצְלִיחָה לְהַרְהֵר, כִּי חֹם הַיּוֹם גָּרַם לָהּ לְהַרְגִּישׁ מְנֻמְנֶמֶת וְטִפְּשָׁה) אִם הָעֹנֶג שֶׁבִּיצִירַת שַׁרְשֶׁרֶת מַרְגָּנִיּוֹת שָׁוֶה אֶת הַמַּאֲמָץ הַנִּדְרָשׁ כְּדֵי לָקוּם וְלִקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הַמַּרְגָּנִית, כְּשֶׁלְּפֶתַע חָלַף בִּמְרוּצָה, קָרוֹב מְאֹד אֵלֶיהָ, אַרְנָב לָבָן בַּעַל עֵינַיִם וְרֻדּוֹת
.
לֹא הָיָה בְּזֶה שׁוּם דָּבָר רָאוּי לְצִיּוּן בִּמְיֻחָד; וְאַלִיס גַּם לֹא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה כָּל־כָּךְ יוֹצֵא דֹּפֶן בִּמְיֻחָד כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הָאַרְנָב אוֹמֵר לְעַצְמוֹ, 'אוֹי לִי! אוֹי לִי! אֲנִי עוֹמֵד לְאַחֵר!' (כְּשֶׁהִרְהֲרָה בְּזֶה שׁוּב לְאַחַר מִכֵּן, עָלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ, אַךְ בְּאוֹתָהּ עֵת כָּל זֶה נִרְאָה טִבְעִי לְגַמְרֵי); אֲבָל כְּשֶׁהָאַרְנָב מַמָּשׁ הוֹצִיא שְׁעוֹן־כִּיס מִכִּיס הָאֲפֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְאָז נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ, זִנְּקָה אַלִיס מִמְּקוֹמָהּ, כִּי הִבְזִיק בְּמֹחָהּ שֶׁעַד לְאוֹתוֹ רֶגַע, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אַרְנָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּיס בָּאֲפֻדָּה, וְגַם לֹא שָׁעוֹן שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכִּיס כָּזֶה; וּבוֹעֶרֶת מֵרֹב סַקְרָנוּת, חָצְתָה בְּרִיצָה אֶת הַשָּׂדֶה בְּעִקְּבוֹתָיו, וּלְמַזָּלָהּ הִסְפִּיקָה בְּדִיּוּק לִרְאוֹת אוֹתוֹ קוֹפֵץ לְתוֹךְ מְאוּרַת אַרְנָב גְּדוֹלָה מִתַּחַת לְגֶדֶר הַשִּׂיחִים.



בִּן רֶגַע קָפְצָה גַּם אַלִיס פְּנִימָה אַחֲרָיו, בְּלִי לַחְשׁוֹב לְרֶגַע אֵיךְ הִיא אֲמוּרָה בִּכְלָל לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם הַחוּצָה.
מְאוּרַת הָאַרְנָב נִמְשְׁכָה הַיְשֵׁר לְפָנִים כְּמוֹ מִנְהָרָה לְמֶשֶׁךְ מֶרְחַק־מָה, וְאָז צָנְחָה פִּתְאוֹם מַטָּה, כָּל־כָּךְ פִּתְאוֹם שֶׁלְּאַלִיס לֹא הָיָה אֲפִלּוּ רֶגַע לְהַרְהֵר בְּאֶפְשָׁרוּת לְהֵעָצֵר, בְּטֶרֶם מָצְאָה עַצְמָהּ נוֹפֶלֶת בְּמוֹרָדוֹ שֶׁל בּוֹר עָמֹק מְאֹד. 

אוֹ שֶׁהַבּוֹר הָיָה עָמֹק מְאֹד, אוֹ שֶׁהִיא נָפְלָה לְאַט מְאֹד, כִּי הָיָה לָהּ זְמַן בְּשֶׁפַע בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת לְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְלִתְהוֹת מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת עוֹד מְעַט. תְּחִלָּה נִסְּתָה לְהַשְׁפִּיל מַבָּט וּלְהָבִין מָה מְצַפֶּה לָהּ לְמַטָּה, אֲבָל הָיָה חָשׁוּךְ שָׁם מִכְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ. אַחַר הִבִּיטָה בְּקִירוֹת הַבּוֹר, וְהִבְחִינָה שֶׁהֵם מְלֵאִים בַּאֲרוֹנוֹת כֵּלִים וּבְמַדְּפֵי סְפָרִים; פֹּה וָשָׁם רָאֲתָה מַפּוֹת וּתְמוּנוֹת תְּלוּיוֹת עַל וָוִים. הִיא נָטְלָה צִנְצֶנֶת מֵאַחַד הַמַּדָּפִים שֶׁחָלְפָה עַל פְּנֵיהֶם; עַל הַתָּוִית שֶׁלָּהּ נִכְתַּב 'רִבַּת תַּפּוּזִים', אֲבָל לְאַכְזָבָתָהּ הַמָּרָה הִיא הָיְתָה רֵיקָה. אַלִיס לֹא רָצְתָה לִשְׁמוֹט אֶת הַצִּנְצֶנֶת מֵחֲשָׁשׁ פֶּן תַּהֲרֹג מִישֶׁהוּ, וְהִצְלִיחָה לְהַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּאַחַד הָאֲרוֹנוֹת שֶׁחָלְפָה לְיָדָם בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת.

'נוּ בֶּאֱמֶת!' אָמְרָה אַלִיס בְּלִבָּהּ, 'אַחֲרֵי נְפִילָה כָּזֹאת, כְּבָר לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת! בַּבַּיִת יַחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ אַמִּיצָה! מָה, אֲנִי לֹא אֶתְלוֹנֵן בִּכְלָל, אֲפִלּוּ אִם אֶפֹּל מֵהַגַּג שֶׁל הַבַּיִת!' (מָה שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.) מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. הַאִם הַנְּפִילָה הַזֹּאת לְעוֹלָם לֹא תַּגִּיעַ אֶל סוֹפָהּ? 'מְעַנְיֵן כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים נָפַלְתִּי עַד עַכְשָׁו?' אָמְרָה בְּקוֹל רָם. 'אֲנִי מִתְקָרֶבֶת כַּנִּרְאֶה לְאַנְשֶׁהוּ בִּסְבִיבוֹת מֶרְכַּז כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָבָה נִרְאֶה: זֶה בְּעֵרֶךְ בְּעֹמֶק שֵׁשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר, נִדְמֶה לִי—' (כִּי, תָּבִינוּ, אַלִיס לָמְדָה הֲמוֹן דְּבָרִים מִסּוּג זֶה בַּשִּׁעוּרִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְאַף שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה בִּמְיֻחָד לְהִתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ, עֲדַיִן הָיָה זֶה תִּרְגּוּל טוֹב לַחְזוֹר עַל הַדְּבָרִים בְּקוֹל) '-כֵּן, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן – אֲבָל אִם כָּךְ, הָיִיתִי רוֹצָה לָדַעַת לְאֵיזֶה קַו רֹחַב אוֹ קַו אֹרֶךְ הִגַּעְתִּי?' (לְאַלִיס לֹא הָיָה מֻשָּׂג מַהוּ קַו רֹחַב, וְגַם לֹא מַהוּ קַו אֹרֶךְ, אֲבָל לְדַעְתָּהּ נִשְׁמְעוּ הַמִּלִּים הַלָּלוּ מַרְשִׁימוֹת לְהַפְלִיא.) 

עַד מְהֵרָה שׁוּב הִתְחִילָה. 'מְעַנְיֵן אִם אֲנִי אֶפֹּל יָשָׁר דֶּרֶךְ כַּדּוּר הָאָרֶץ הַחוּצָה! כַּמָּה מַצְחִיק יִהְיֶה לָצֵאת אֶל בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים הָפוּךְ, עִם הָרֹאשׁ לְמַטָּה! הָאַנְטִיפָּתִים, נִדְמֶה לִי—' (הִיא הָיְתָה דֵּי מְרֻצָּה מִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ הַפַּעַם, כִּי זוֹ מַמָּשׁ לֹא נִשְׁמְעָה כְּמוֹ הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה) '-אֲבָל אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לִשְׁאוֹל אוֹתָם אֵיךְ קוֹרְאִים לָאָרֶץ שֶׁלָּהֶם, כַּמּוּבָן. סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, הַאִם פֹּה זֶה נְיוּ־זִילַנְד אוֹ אוֹסְטְרַלְיָה?' (וְהִיא נִסְּתָה לָקוֹד בְּנִימוּס תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר – תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהֱיִיתֶם קַדִּים בְּנִימוּס בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹפְלִים מַטָּה־מַטָּה! נִרְאֶה לָכֶם שֶׁהֱיִיתֶם מַצְלִיחִים בְּזֶה?) 'וְאָז הִיא תַּחְשֹׁב אוֹתִי לְיַלְדָּה קְטַנָּה וּבוּרָה בִּגְלַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת! לֹא, זֶה מַמָּשׁ לֹא לָעִנְיָן לִשְׁאוֹל: אוּלַי אֶרְאֶה אֶת הַשֵּׁם כָּתוּב שָׁם אֵיפְשֶׁהוּ.

מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. לֹא הָיָה דָּבָר אַחֵר שֶׁיָּכְלָה לַעֲשׂוֹת, וְלָכֵן עַד מְהֵרָה שָׁבָה אַלִיס וּפָתְחָה בְּדִבּוּרִים. 'דִּינָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי נוֹרָא הַלַּיְלָה, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת!' (דִּינָה הָיְתָה הַחֲתוּלָה.) 'אֲנִי מְקַוָה שֶׁיִּזְכְּרוּ לָתֵת לָהּ אֶת צְלוֹחִית הֶחָלָב שֶׁלָּהּ בִּשְׁעַת הַתֵּה. דִּינָה חֲמוּדָה שֶׁלִּי! הַלְוַאי שֶׁהָיִית פֹּה אִתִּי לְמַטָּה! אֵין עַכְבָּרִים בָּאֲוִיר, לְצַעֲרִי הָרַב, אֲבָל יֵשׁ סִכּוּי שֶׁתִּתְפְּסִי עֲטַלֵּף, וַעֲטַלֵּף דּוֹמֶה מְאֹד לְעַכְבָּר, כַּיָּדוּעַ לָךְ. אֲבָל חֲתוּלִים בִּכְלָל טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי?' וְכָאן אַלִיס הִתְחִילָה לִהְיוֹת דֵּי מְנֻמְנֶמֶת, וְהִיא הִמְשִׁיכָה לוֹמַר לְעַצְמָהּ, בְּמִין צוּרָה חֲלוֹמִית, 'חֲתוּלִים טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים? הֵם טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים?' וְלִפְעָמִים, 'עֲטַלֵּפִים טוֹרְפִים חֲתוּלִים?' כִּי, תָּבִינוּ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדְעָה לַעֲנוֹת עַל אַף אַחַת מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, לֹא הָיָה חָשׁוּב בִּמְיֻחָד אֵיךְ נִסְּחָה אוֹתָן. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנִרְדֶּמֶת, וּבְדִיּוּק הִתְחִילָה לַחְלוֹם שֶׁהִיא פּוֹסַעַת יָד בְּיָד עִם דִּינָה וְאוֹמֶרֶת לָהּ, בְּשִׂיא הָרְצִינוּת, 'כָּעֵת, דִּינָה, תַּגִּידִי לִי אֶת הָאֱמֶת: טָרַפְתְּ פַּעַם עֲטַלֵּף?' כְּשֶׁלְּפֶתַע, בּוּמְס! בּוּמְס! צָנְחָה לָהּ עַל עֲרֵמַת מַקְלוֹת וְעָלִים יְבֵשִׁים, וּבְכָךְ תַּמָּה הַנְּפִילָה.