אני הולך לבשל מרק עכברים

עַכבָּר יָשַב מתַחַת לְעֵץ. הוּא קָרָא סֵפֶר.
סַמורּ זינֵק וְתָפַס אֶת הָעַכבָּר. 



הַסַּמוּר לָקַח אֶת הָעַכבָּר לַבַּית שֶלו.
'יַאמי, יַאמי', אָמַר הַסַּמור,
'אני הולֵך לבַשֵל מרַק עַכבָּרים'.
'אוי ואבוי', אָמַר הָעַכבָּר,
'אני הולֵך להְיות מְרַק עַכבָּרים'. 



הַסַּמור שָם אֶת הָעַכבָּר בְּתוך הַסיר.
'חַכּה רֶגע', אָמַר הָעַכבָּר, 'הַמָרָק הַזֶה לא יהיֶה טָעים.
אֵין בּו סִפּורים. מְרַק עַכבָּרִים יוצֵא טָעים רַק כֶּשֶיֵש בְּתוכו סִפּורִים'. 



'אבָל אֵין לִי סִפּוּרִים', אָמַר הַסַמור.
'לִי יֵש', אָמַר הָעַכבָּר, 'ואני יָכוֹל לסַפֵר לְך אוֹתָם עַכְשָו'.
'בְּסֵדֶר', אָמַר הַסַמור, 'אבָל מַהֵר. אנִי מְאוֹד רָעב'.

העכבר סיפר לסמור ארבעה סיפורים יפים:
הדבורים והבִצה
שתי אבנים גדולות
תזמורת הצרצרים
שיח הקוצים

האם הסיפורים הצילו אותו?