יש לנו דרישות
ילדים מכל המדינה חזרו מקייטנות שבהן בילו והתאספו בעיר הבירה . המלך מתיא שמח שיוכל להתייעץ איתם איך לנהל את המדינה. במפגש היה נוכח עיתונאי . הוא רשם כל מה ששמע:
'אַתֶּם צִירִים,' אָמַר מַתְיָא. 'עַד עַכְשָׁו הָיִיתִי לְבַד. רָצִיתִי לְנַהֵל אֶת הַמְּדִינָה כָּךְ שֶׁיִּהְיֶה טוֹב לְכֻלָּם. אַךְ קָשֶׁה מְאוֹד לְאָדָם אֶחָד לְנַחֵשׁ מָה חָסֵר לָאֲחֵרִים. לָכֶם יִהְיֶה קַל יוֹתֵר. אֵלֶּה יוֹדְעִים לְמָה זְקוּקִים בָּעִיר, הָאֲחֵרִים יוֹדְעִים לְמָה זְקוּקִים בַּכְּפָר. הַצְּעִירִים יוֹדְעִים מָה רוֹצִים הַזַּאֲטוּטִים, הָאֲחֵרִים לְמָה זְקוּקִים נְעָרִים וּנְעָרוֹת. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁפַּעַם יִתְכַּנְּסוּ יַלְדֵי כָּל הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהִתְכַּנְּסוּ לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב הַמְּלָכִים, וִילָדִים לְבָנִים, שְׁחוֹרִים וּצְהֻבִּים יָדוּנוּ יַחַד בְּצָרְכֵיהֶם. לְמָשָׁל, הַיְלָדִים הַשְּׁחוֹרִים אֵינָם זְקוּקִים לְמִגְלְשֵׁי קֶרַח מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם מִגְרְשֵׁי הַחְלָקָה. הַפּוֹעֲלִים,' אָמַר מַתְיָא, 'יֵשׁ לָהֶם כְּבָר דֶּגֶל מִשֶּׁלָּהֶם, דֶּגֶל אָדֹם, אוּלַי הַיְלָדִים יִבְחֲרוּ לָהֶם דֶּגֶל יָרֹק, מִפְּנֵי שֶׁהַיְלָדִים אוֹהֲבִים אֶת הַיַּעַר וְהַיַּעַר יָרֹק...' וְכָךְ נָאַם זְמַן רַב, רַב מְאוֹד, וְהַצִּירִים הִקְשִׁיבוּ. וּמַתְיָא נֶהֱנָה מְאוֹד. אַחַר כָּךְ הִתְרוֹמֵם הָעִתּוֹנַאי מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר שֶׁבְּכָל יוֹם יוֹצֵא עִתּוֹן לִילָדִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִקְרֹא חֲדָשׁוֹת מְעַנְיְנוֹת, וְאִם מִישֶׁהוּ יִרְצֶה יוּכַל לִכְתֹּב לָעִתּוֹן. וְהוּא שָׁאַל אִם הָיָה לָהֶם טוֹב בַּכְּפָר, בַּקַּיְטָנוֹת. וְאָז קָמָה מְהוּמָה כָּזֹאת, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת מָה אוֹמֵר כָּל אֶחָד. לָאוּלָם נִכְנְסָה יְחִידַת שׁוֹטְרִים אֲשֶׁר הִזְמִין פֶלֶק. הָרוּחוֹת נִרְגְּעוּ מְעַט. פֶלֶק אָמַר שֶׁמִּי שֶׁיָּקִים מְהוּמָה יַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַחוּצָה, כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יְדַבֵּר בְּתוֹרוֹ.
רִאשׁוֹן דִּבֵּר נַעַר אֶחָד לָבוּשׁ מְעִיל מְרֻפָּט וְיָחֵף: 'אֲנִי צִיר וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה לָנוּ טוֹב בַּקַּיְטָנָה. לֹא הָיוּ שׁוּם מִשְׂחָקִים, הָאֹכֶל הָיָה גָּרוּעַ, וְכַאֲשֶׁר יָרַד גֶּשֶׁם טִפְטֵף לָנוּ עַל הָרֹאשׁ מִן הַתִּקְרָה, מִפְּנֵי שֶׁבַּגַּגּוֹת הָיוּ חוֹרִים.'
'וְלֹא הֶחֱלִיפוּ אֶת הַמַּצָּעִים!' צָעַק מִישֶׁהוּ.
'מֵי בִּיּוּב נָתְנוּ לָנוּ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם!'
'כְּמוֹ לַחֲזִירִים!'
'בִּכְלָל לֹא הָיָה סֵדֶר.'
'עַל כָּל שְׁטוּת הָיוּ סוֹגְרִים בַּמַּרְתֵּף.'
וְשׁוּב קָמָה הֲמֻלָּה כָּזֹאת עַד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַפְסִיק אֶת היְשִׁיבָה לְעֶשֶׂר דַּקּוֹת. אַרְבָּעָה צִירִים אֲשֶׁר צָעֲקוּ יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים סֻלְּקוּ הַחוּצָה. הָעִתּוֹנַאי הִסְבִּיר בְּמִלִּים אֲחָדוֹת שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַכֹּל טוֹב כְּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וְכִי בַּשָּׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה יוֹתֵר טוֹב. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁהַצִּירִים יַגִּישׁוּ אֶת בַּקָּשׁוֹתֵיהֶם.
שׁוּב קָמָה מְהוּמָה.
'אֲנִי רוֹצֶה לְגַדֵּל יוֹנִים!' צָעַק אֶחָד.
'וַאֲנִי רוֹצֶה לְגַדֵּל כֶּלֶב!'
'שֶׁיִּתְּנוּ לְכָל יֶלֶד שָׁעוֹן!'
'וְשֶׁיַּרְשׁוּ לְטַלְפֵּן!'
'וְשֶׁלֹּא יְנַשְּׁקוּ!'
'שֶׁיְּסַפְּרוּ יוֹתֵר אַגָּדוֹת!'
'רוֹצִים נַקְנִיק!'
'נַקְנִיק סָלָמִי!'
'שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לָלֶכֶת לִישֹׁן מְאֻחָר!'
'שֶׁלְּכָל אֶחָד יִהְיוּ אוֹפַנַּיִם.'
'שֶׁלְּכָל אֶחָד יִהְיֶה אָרוֹן מִשֶּׁלּוֹ.'
'יוֹתֵר כִּיסִים. לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה-עָשָׂר כִּיסִים וְלִי רַק שְׁנַיִם.
אֵין לִי מָקוֹם לְשׁוּם דָּבָר, וּכְשֶׁאֲנִי מְאַבֵּד אֶת הַמִּמְחָטָה צוֹעֲקִים עָלַי.'
'שֶׁיִּתְּנוּ חֲצוֹצְרָה לְכָל יֶלֶד.'
'וְאֶקְדָּח.'
'רוֹצִים לִנְסֹעַ בִּמְכוֹנִיּוֹת לְבֵית הַסֵּפֶר.'
'שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלָל יְלָדוֹת וְגַם לֹא יְלָדִים קְטַנִּים.'
'אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת קוֹסֵם.'
'שֶׁלְּכָל אֶחָד תִּהְיֶה סִירָה.'
'שֶׁנֵּלֵךְ כָּל יוֹם לַקִּרְקָס.'
'שֶׁכָּל יוֹם יִהְיֶה חַג.'
'וְאֶחָד בְּאַפְּרִיל.'
