העץ הנדיב

פַּעַם אַחַת הָיָה עֵץ...וְהוּא אָהַב יֶלֶד אֶחָד קָטָן.. וְכָל יוֹם הַיֶלֶד הָיָה בָּא וְאוֹסֵף אֶת הֶעָלִים שֶל הָעֵץ וְעוֹשֶׂה מְהֶם כְּתָרִים וּמְשׂחְק בְּמֶלֶך הַיַעַר.
הוּא הָיה מְטַפֵּס עַל הַגֶזע וּמִתנַדנֵד לו עַל הָענָפִים
וּכְשֶהַיֶלד הָיה מִתעַיֵף, הוּא הָיה נִרדַם בּצִילו שֶל הָעֵץ
הילֶד אָהַב אֶת העץ..מאוֹד מאוד. וְהָעֵץ הָיה מְאוּשָר .
אַך הַזמָן חָלַף לו והילד הָלך וגָדַל וּלְעִתים קְרוֹבות נִשאַר העץ לְבַדו. 
וְאָז הילד בָּא יוֹם אֶחָד אֶל הָעֵץ והעץ אָמַר: בוא, ילד, בוא, תְטפֵּס על הגֶזַע שֶלי, 
תִתְנַדנֵד על הענָפים, תֹאכל תַפוּחים, תְשַׂחק בּצִילי וְתִהיְה מְאוּשָר.
אֲני יותֵר מִדי גָדול בִּשביל לְטַפֵּס וּלשַׂחֵק, אָמר הילד, 
אֲני רוצה לִקְנות דְבָרִים ולַעֲשות חַייִם. אַתָה יָכוֹל לָתֵת לי קְצָת כֶּסֶף? 



כך התחיל סיפור האהבה בין העץ לילד. ואיך הוא נגמר?
מה נתן העץ לילד?  מה נתן הילד לעץ?
על כך תקראו בספר .