פרק 8

'הדחליל הציץ מבעד לסבך השיחים וראה חיילים צועדים בסך. ג'ק, תראה! זה מדהים. כולם נראים אותו הדבר. החיילים, במעיליהם האדומים בוהקים ומכנסיהם הלבנים, מגפיהם השחורים וכומתות פרוות הדוב לראשיהם, הרובים הנטויים כולם באותה זווית ואבזמי הפליז הנוצצים, אכן נראו אותו הדבר. 

מאות חיילים צעדו בקצב אחיד, כולם גדולים וחזקים ושבעים למראה. מרהיב! קרא הדחליל.
שקט! אמר ג'ק בייאוש. הוא הניח את ידיו על אוזניו, אך מגפי החיילים הרעידו את האדמה בעוצמתם. שמאל ימין! שמאל ימין! כמו מפלצת מכנית אדירה בעלת מאות רגליים חלף הגדוד על פניהם...
אני רוצה להיות חייל, הכריז הדחליל, כשהשיגו את החיילים, שנעצרו לארוחת צהרים.
תסתלק מפה, פני לפת!
יש לי כל הכישורים!
קדימה, עוף מפה!
הדחליל עמד לאבד את קור רוחו ואז אמר הטבח: קולונל בומברדו, הוא עומד שם. והצביע במצקת שבידו, בעצם, הוא הקצין שמפקד עלינו. הסַמל הוא זה שאחראי.
הא, טוב, אמר ג'ק, אני יכול אולי לקבל תפוח אדמה?
עוף מפה! תסתלק!
ג'ק משך בשרוולו של הדחליל וכמעט יילל מרעב. אנחנו צריכים לדבר עם הקצין, הסביר, בכיוון ההוא, 

הקולונל ישב על כיסא ברזנט וניסה לקרוא מפה הפוכה.
קולונל בומברדו, אדוני, אמר ג'ק, האדון שלי לורד דחליל רוצה להתגייס לצבא שלך, . הוא לוחם טוב ו..
לורד דחליל? נבח הקולונל, הכרתי את אמך. אישה טובה לכל הדעות. ברוך הבא, דחליל, לך ודבר עם הסמל שעומד שם. הוא יטפל בך. 

הוא הכיר את אמי, לחש הדחליל, מוכה תדהמה,  אפילו אני לא הכרתי את אמי. כמה הוא פיקח! איזה גיבור!
הסַמל היה גבר קטן ורזה, בעל פנים מקומטים שנראו כאילו כבר ראו הכל בחיים, פעמיים.
סמל, אמר ג'ק, זהו לורד דחליל. קולונל לומברדו שלח אותנו אליך כדי להתגייס לגדוד.
לורד דחליל, אה, אמר הסמל, בסדר, הוד דחלילותך, לפני שתוכל להתגייס לגדוד תצטרך להיבחן. 

ג'ק חשב: תודה לאל! ברגע שהם יגלו איזה טמבל הדחליל, הם ישלחו אותנו לדרכנו, למרות שהייתי שמח לטעום קצת מהנזיד.. הדחליל כבר התיישב לפני תוף גדול שעליו היה מונח דף.  הוא הביט בדף המבחן , נטל את העיפרון ומייד החל למלא את הדף בשרבוט קדחתני.
איזה סוג שאלות יש במבחן? שאל ג'ק.
בליסטיקה, ניווט, ביצור, טקטיקה ואסטרטגיה, אמר הסמל.
הו, יופי, אני יכול לקבל משהו לאכול?
תגיד, לאן אתה חושב שהגעת, לבית תמחוי? זהו צבא בדרך ליעד מסוים. זה מה שזה. מי אתה בכלל?
אני המשרת האישי של לורד דחליל.
משרת? זו בדיחה מוצלחת. לחיילים אין משרתים.
לקולונל בומברדו יש משרת, אמר ג'ק והביט בקנאה בקולונל, שישב עם עוד כמה קצינים .הם זללו נזיד וכופתאות בעוד משרת מוזג להם יין.
ג'ק התחיל לחשוב שאולי, אחרי הכל, אלה באמת חיים נהדרים. איך היה המבחן של לורד דחליל? שאל.
הוא טעה בכל השאלות. הוא לא יודע כלום.
אז הוא לא יוכל להיות חייל? שאל ג'ק בהקלה.
לא טוראי, לא, גם לא סמל, אפילו לא בעוד מאה שנה.  אין לו מספיק שכל. הוא עומד להיות קצין.