מעשה בשני גורו

הַלָמָה הָרְבִיעִי
לָמָה כֵּן ולָמָה לֹא?
או: מַעשֶׂה בִּשְנֵי גוּרוּ


מַעשֶׂה בִּשנֵי גורו:
כֵּן גוּרוּ
וְלֹא גוּרוּ,
זוּג נֶחְמָד וְהֶבדֵלו
כַּהֶבְדֵל בֵין כֵּן לְלֹא.

הָאֶחָד הוּא גוּר חָביב,
והַכֵּן לא מָש מפּיו
ואָחִיהוּ עַקשָני הוּא
וְהַלֹא לא מָש מִפּיהוּ.

כּן- גוּרוּ אומְרִים לו: שֵב
הוּא ׁשוֹמֵע ויוֹשֵב.
קַח! אומְרים לו, הוּא לוקֵח,
תן! אוֹמְרִים לו, הוּא נוֹתֵן.
לְעולָם אֵינו צורֵח:
לֹא- לֹא- לֹא! תָמִיד רַק: כּן !

אַך לא כֵּן הוא בֵּן גִילו
שֶׁתָמיד אומֵר הוּא: לא!

תן! אומְרים לו, הוּא לוקֵח,
שב! אומְרים לו, הוּא הולֵך.
שתוק! אוֹמְרים לוֹ, הוּא צורֵחַ
וצווֵח ועוד אֵיך!
שֶמֵרוֹב הַלֹא ולא
אִי אֶפְשָר עוד לסָבְלו. 

התאַסְפוּ אֲזַי בְצַוְתָא
גוּרוּ סָב וגוּרוּ סַבְתָא,
אָב גּורוּ וְאֵם גוּרוּ,
הִתְאַספוּ אָז וְאָמְרוּ:
מִן הַשְנַיִם הַגורַיִם,
גוּרוּ כּן וגורוּ לֹא, .
מְחַבֵּב עולָם כּלו
את הַכֵּן ולא הלֹא.

אַך שָמַע זֹאת גורוּ לא
ואָמַר עוד פַּעַם 'לא!
אַך הַפַּעַם
בְטוּב טַעַם
ולא סְתָם כּהֶרגֵלו.

הקיפוּהוּ אָז בצַוְתָא
אַבָּא, אִמָא, סָב וְסַבְתָא,
כָּל משפַּחַת כּנגורו,
הִקיפוהו ואָמְרו:
הַתוסִיף לומַר עוד לא?
לא, עָנָה הוא, לא ולא!
כִּי מכָּאן ועַד עולָם
כּן אַגידָה כְּכֻלָם.

וַתִשמַח אָז כָּל מִשפַּחַת
כּנגוּרו מִגודֶל נַחַת,
ומאָז גַם לו קָראוּ
כִּלְאָחיהו: כֵּן גוּרו!